הלכה ליום חמישי ו' אדר תשפ"ד 15 בפברואר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת החייל הלוחם הקדוש שנפל על הגנת המדינה בשבת שמחת תורה

אריאל ארז בן רונן ונאוה הי"ד

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

יונתן ארז

שאלה: בגד של ציצית, וכן חוטי הציצית, האם מותר להשליכם לאשפה לאחר שבלו ואין בהם צורך?

תשובה: בברייתא במסכת מגילה (דף כו:) תנו רבנן, "תשמישי מצוה, נזרקין, תשמישי קדושה, נגנזין". כלומר, דבר שיש בו בעצמותו קדושה (תשמישי קדושה), אסור להשליכו לאשפה, אלא יש לגונזו. אבל דבר שאין בעצמותו קדושה, (תשמישי מצוה), אין חובה לגונזו, ומותר להשליכו לאשפה.

וכן מבואר שם בברייתא: "אלו הן תשמישי מצוה: סוכה, לולב, שופר וציצית". כלומר, כל אותם הדברים שעושים על ידם מצוה, אבל אין בעצמותם קדושה, הרי הם בכלל "תשמישי מצוה", ומותר להשליכם. ולכן, שופר שהתקלקל, וכן לולב, אחרי ימי הסוכות, מותר להשליכם, ואין צורך לגונזם. אבל דבר שיש בעצמותו קדושה, כגון תפילין ומזוזות, אסור להשליכם אפילו אם נפסלו למצותם, ויש לגוזנם.

ומכאן לכאורה שגם הציצית, שהיא "תשמיש מצוה", אין חיוב לגונזה, ומותר להשליכה לאשפה. וכן פסק הרמב"ם (פ"ג מהל' ציצית) ומרן השלחן ערוך (סימן כא) בזו הלשון: חוטי הציצית שנפסקו, יכול לזורקן לאשפה, מפני שהיא מצוה שאין בגופה קדושה.

ובכל זאת מוסיף מרן השלחן ערוך, שכל זמן שחוטי הציצית עדיין מחוברים לבגד, אסור להשתמש בהם תשמיש של חול, כגון לקשור בהם איזה דבר, משום שיש בזה בזוי מצוה, ורק לאחר שנפסקו, כלומר, נקרעו, מותר להשתמש בהם תשמיש של חול או להשליכם.

והרמ"א, הוסיף על דברי מרן השלחן ערוך, שמכל מקום יש אומרים שאין לנהוג בהם מנהג בזיון אפילו אחרי שנפסקו, וסיים את דבריו: "והמחמיר ומדקדק במצוות, תבא עליו ברכה".

ולמעשה, רבו הדעות בענין זה, כי יש אומרים שיש להחמיר בבגד הציצית עצמו שלא להשליכו, ויש מחמירים בזה לענין חוטי הציצית. (ראה בהלכה ברורה שם). וגם מרן השלחן ערוך (בסעיף ב) כתב להחמיר בזה לענין בגד הציצית, "שאין אדם רוצה לקנח עצמו בבגד הציצית, ולא לייחד אותו לתשמיש המגונה". ובפשטות לדעת מרן יש להזהר בזה גם בחוטי הציצית. (וכן כתב מרן החיד"א בברכי יוסף).

ולפיכך נהגו להזהר שלא להשליך חוטי הציצית שנפסקו וכן את בגד הציצית לאשפה, ואם יש צורך להשליכן, מניחם בתוך שקית בפני עצמם, לנהוג בהם כבוד.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה