הלכה ליום ראשון י"ד אייר תשפ"ב 15 במאי 2022

ברכת שהחיינו על קיום מצוה

שאלה: אני עומד לקיים בעזרת ה' מצוות "שילוח הקן" בפעם הראשונה בחיי. האם עלי לברך "שהחיינו" כאשר אקיים את המצוה? וכן האם בת שמקיימת לראשונה בחייה מצות הפרשת חלה, צריכה לברך "שהחיינו"?

תשובה: בספר הרוקח (סימן שעא) כתב, כל מצוה שעל האדם לעשותה, צריך לברך שהחיינו בפעם הראשונה שמקיים המצוה. ובספר חלת לחם (סימן ז) כתב, שנהגו הנשים במקומו, שהכלה, בשעה שהיא מפרישה חלה בפעם הראשונה, מברכת גם ברכת שהחיינו. וכן הובא המנהג בעוד מספרי האחרונים. ולמנהג זה נראה גם, שבכל מצוה שמקיים אדם בפעם הראשונה בחייו, יברך שהחיינו. וכן בעל תשובה, המקיים לראשונה בחייו את המצוות, צריך לברך על מצוה ומצוה ברכת שהחיינו.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (בספרו "חזון עובדיה - תרומות ומעשרות" עמוד קפט) כתב, שמנהג זה, אינו מנהג נכון, שהרי כתב הרמב"ם בתשובה, שהמפריש חלה או תרומות ומעשרות בפעם הראשונה בחייו, אינו מברך שהחיינו. וגם דברי הרוקח שהזכרנו, הם שנויים במחלוקת הראשונים.

וכן כתוב בתשובות הגאונים, שאין מברכים שהחיינו אלא על דבר שיש בו שמחה והנאה לגוף, כמו פרי חדש, או בגד חדש. וכן דבר שהוא בא מזמן לזמן, מברכים עליו שהחיינו, אבל דבר שאינו תלוי בזמן מסויים, ואין בו הנאה לגוף, כגון כל מצוה שמקיימה בפעם הראשונה בחייו, אין לברך עליה שהחיינו.

והביא שכן כתבו גדולי האחרונים, שאין לברך שהחיינו בפעם הראשונה שמפרישה חלה. וכן על כל מצוה בפעם הראשונה שמקיימה, אין לברך שהחיינו.

וכמו כן כלה הטובלת לקראת יום נשואיה, אין לה לברך ברכת שהחיינו על טבילתה, כי היא ברכה לבטלה לדעת רוב הפוסקים, ואפילו במקום שנהגו הכלות לברך שהחיינו, נכון לבטל מנהגן. (טהרת הבית חלק שני עמוד תקלד).

וכן הדין לגבי שילוח הקן, שהמקיים מצוה זו לראשונה בחייו, לא יברך שהחיינו. ויזכה לאריכות ימים ושנים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין לגבי בחור בר מצווה שמניח תפילין בפעם הראשונה? גם בזה לא לברך? ט"ז אייר תשפ"ב / 17 במאי 2022

נכון מאד. גם בזה לא יברך. אבל קונים לו טלית חדשה, ויברך עליה ויפטור גם את התפילין.

מה לגבי חתן בר מצוה שמניח תפילין בפעם הראשונה בחייו? האם זה אותו דבר? אני יכול לשמוע סברא שזה שונה מהפרשת חלה. ד' אדר תשע"ט / 9 בפברואר 2019

גם חתן בר מצוה שמניח תפילין לא יברך שהחיינו, ויוכל ללבוש בגד חדש לברך עליו שהחיינו ולפטור גם את התפילין.

האם כהן שעובד פעם ראשונה בבית המקדש היה מברך שהחיינו? ד' אדר תשע"ט / 9 בפברואר 2019

במנחות עה: בפירוש רש"י מבואר שהיה מברך שהחיינו. וראה בדברי התוספות שם.

האם שייך לברך על התפילין בפעם הראשונה ? טרם הנחתם (כמובן ) כאשר הנער מקבלם, או שמא הדבר גם בבחינת ברכה לבטלה? ד' אדר תשע"ט / 9 בפברואר 2019

אין לברך שהחיינו על תפילין חדשות. ויוכל ללבוש בגד חדש ולברך עליו ועל התפילין שהחיינו.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה