הלכה ליום שני כ"ג טבת תשע"ט 31 בדצמבר 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמתה של אמנו, סבתינו היקרה, האשה החשובה

מרת מרים בת ריקה ע"ה

שהיום פקודת שנתה
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

נכדיה

פיצויים לאחר פיטורין

שאלה: אני עושה הכל לפי דין התורה. וכעת פוטרתי מעבודתי, וביקשתי מהמעסיק פיצויים כפי שמגיע לי על פי החוק. המעסיק שהוא חרדי, טוען שעל פי דיני התורה אין כזה דבר פיצויים. האם הוא צודק?

תשובה: התורה הקדושה ציותה, שכאשר משחרר אדם עבד יהודי שהיה לו (דבר שלא שייך בזמנינו), עליו לתת לו "הענקה". שלא לשלוח אותו בידיים ריקניות. וכמו שנאמר "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק, לוֹ, מִצֹּאנְךָ, וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ". אמנם חיוב זה אינו שייך בעובד שמפוטר, כי הוא אינו עבד, והתורה דיברה על עבד ממש.

אולם רבינו "החינוך" כתב (במצוה תנ), ששורש המצוה הזו, הוא למען נקנה בנפשינו מדות מעולות, יקרות וחמודות וכו', והודנו והדרינו הוא שנרחם על מי שעבד אותנו וניתן לו משלנו בתורת חסד מלבד מה שהתנינו עמו לתת לו שכרו. ומכאן יסוד למצוה לתת לעובד מפוטר פיצויים בסכום משמעותי עם פטוריו. אך משמעות הדברים היא, שדבר זה אינו ממש חובה מן הדין, אלא מצוה המוטלת על המעסיק, שאם הוא רוצה ללכת בדרכי טובים, עליו להעניק סכום חשוב לעובד המפוטר.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר חלק אחד עשר (חחו"מ סימן כ), בתשובה שכתב כשנתיים לפני פטירתו, דן בענין זה, והעלה למעשה, שמאחר ובזמנינו פשט המנהג בארץ ישראל ובשאר המדינות המתוקנות לשלם פיצויים לפועל אחרי פרישתו מהעבודה, יש גם מקום לחייב את המעסיק לעשות כן, וכפי שאמרו בירושלמי (פ"ז דב"מ), "מנהג מבטל הלכה". (אולם לא בכל מקרה ניתן לומר כן, אלא דוקא במקרה עליו אנו מדברים, לגבי פיצויים).

ובאמת שכבר היה מעשה כאשר ישב מרן זצ"ל בבית הדין בירושלים (בשנת התש"ך – 1960), ואב בית הדין היה הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, ומרן זצ"ל היה דיין עמו, ובאה לפניהם אשה אחת שהיתה עובדת במוסד "מושב זקנים הכללי ירושלים", ופוטרה מעבודתה, ותבעה פיצויים מהנהלת המוסד, ופסקו בית הדין שעל הנהלת המוסד לשלם פיצויים לאשה שעבדה במסגרת המוסד.

ובסוף תשובתו, הביא מרן זצ"ל שהעידו שגם הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל היה מורה בארצות הברית שיש לפסוק פיצויים לעובד, ונחשב הדבר כמנהג קבוע. ולכן, אחרי שהביא מרן זצ"ל עוד הרבה מהאחרונים שפסקו כן, למעשה לגבי השאלה שלפנינו, המעסיק אינו צודק, ועליו לתת פיצויים לעובד כפי שנהוג. ואם יש לכם עדיין ספקות בדבר, יש לפנות לבית הדין.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה