הלכה ליום רביעי י"ט אייר תשפ"ג 10 במאי 2023

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שמעון ישראל בן רחל

רפואה שלימה וחזרה לאיתנו הראשון בקרוב ממש בעזרת ה׳

הוקדש על ידי

אנונימי

השחלת שרוכים בנעל בשבת

שאלה: שרוך שנשמט מהנעל בשבת, האם מותר לחזור ולהשחיל אותו בנעל, או שיש בדבר איסור?

תשובה: מרן בשלחן ערוך (סימן שיז סעיף ב) כתב בזו הלשון: נשמטו לו רצועות מנעל וסנדל, מותר להחזיר הרצועות למקומן. עד כאן.

כלומר, אם הרצועות היו מושחלות כבר בנעליים, ואחר כך נשמטו, מותר לחזור ולהשחילן בשבת, ואין בזה איסור כלל, לא מצד קושר, ולא מצד תופר, ולא מצד "מתקן מנא", כלומר "מתקן כלי".

ואמנם, כתב המשנה ברורה, שאם מדובר בנעליים חדשות, אסור להשחיל בתוכן את השרוכים בשבת, משום שיש בדבר איסור מצד "מתקן מנא", כלומר, תיקון וגמר מלאכת הנעליים, שעל ידי השחלת השרוכין, הן נעשות ראויות לשימוש.

אולם יש מפוסקי זמנינו שכתבו להקל בדבר בנעליים המצויות כיום. משום שבנעליים שלנו, רגילות היא שיש מן טבעת ברזל סביב הנקבים שבתוכם משחילים את השרוכים, ובקלות ניתן להשחיל את השרוך, בלי שום טורח, ולכן לא שייך לאסור בזה משום צד. והאריך בזה הגאון בעל ספר בצל החכמה, ואחיו בעל ספר באר משה, והביאו שכך הורה אביהם הגאון ז"ל להקל בזה.

עוד הביאו להקל בדבר מטעם אחר, מאחר והנעליים שבזמנינו, יש אפשרות לנעול אותן אף בלי שרוכים, שרק בזמן חז"ל והפוסקים הקדמונים, היו השרוכים בנויים בצורה כזו שבלעדיהם הנעל מיד תיפול מן הרגל, (כמין סנדל), אבל הנעליים שלנו שהם סגורות מכל צדיהן, והשרוכים רק מהדקים את הנעל לרגל, אין השחלת השרוכים נחשבת לתיקון הנעל ולגמר מלאכתה כלל.

ולהלכה כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, שיש להקל בדבר בפשיטות בנעליים ישנות דוקא, אבל בנעליים חדשות, אין להשחיל את השרוך בנקבים, משום שהדבר דומה לתיקון כלי. ומכל מקום מאחר ורבים מיקלים בזה, סיים שהמיקל כדבריהם, יש לו על מה שיסמוך.

ולסיכום: שרוך שנשמט מהנעל בשבת, מותר לחזור ולהשחילו בנעל. ואפילו אם השרוך חדש, יש להקל בזה. אבל אם הנעליים חדשות, ולא הושחל בהן השרוך מעולם, יש מחמירים שלא להשחיל את השרוך בשבת. ויש להזהר להשחיל את השרוכים לפני שבת. והמיקלים בזה, להשחיל אף בשבת במקום צורך, יש להם על מה שיסמכו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מדובר בשימוש בנעל לשבת? או בכלל? כ' אייר תשפ"ג / 11 במאי 2023

מדובר אפילו כאשר צריך את הנעליים לשבת. וכל שכן כשמדובר בנעליים ליום חול.

האם מותר להשחיל חגורה במכנסיים בשבת? כ"ט תשרי תשע"ג / 15 באוקטובר 2012

מותר להשחיל חגורה במכנסיים בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה