הלכה ליום ראשון ט"ו טבת תשע"ט 23 בדצמבר 2018

יוצא דופן

שאלה: אשתי ילדה בשעה טובה בן, בשבת, והלידה היתה בניתוח קיסרי. האם אפשר למול את התינוק ביום השמיני, כלומר בשבת הבאה?

נאמר בתורה לגבי תינוק שנולד: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ". כלומר, יש למול את התינוק ביום השמיני ללידתו.

ובמשנה במסכת שבת (דף קכח:) מבואר שמצוות ברית מילה דוחה את השבת. כלומר, יש למול את התינוקות גם בשבת. ואף על פי שהיה מן הראוי לאסור בהחלט למול בשבת, שהרי יש במעשה מילה חילול שבת ממש. מכל מקום בגמרא (דף קלב.) מבואר שלכל הדעות מצוות מילה דוחה את השבת, ולמדו כן רבותינו ממדרש הפסוקים.

ומבואר עוד בגמרא, שכל מה שמצוות מילה דוחה את השבת, זהו דוקא כאשר באים למול את התינוק ביום השמיני ללידתו, אבל תינוק שמסיבה כל שהיא לא יכלו למול אותו ביום השמיני ללידתו, ולמשל, אם היה התינוק חולה בצהבת, ולכן הוכרחו לדחות את הברית בכמה ימים, שוב אי אפשר למול אותו בשבת, משום שהשבת נדחית דוקא ביום השמיני ללידה, כאשר אז יש את המצווה המיוחדת למול את הילד דוקא ביום זה.

ולגבי תינוק שנולד בניתוח קיסרי, הנקרא בפיהם של רבותינו "יוצא דופן" (כי הוא יצא מצד הדופן, כלומר מן הצד של בטן אמו). נחלקו רבותינו בגמרא (דף קלה.) מתי יש למול אותו. כי לדעת רב אסי, תינוק שנולד בניתוח קיסרי, אין למול אותו ביום השמיני ללידתו, אלא ביום הראשון ללידתו. ורב אסי הוכיח כן מלשון הפסוק, שכל מה שאמרה התורה למול את התינוק ביום השמיני, מדובר דוקא בלידה רגילה, אבל כאשר התינוק נולד בניתוח קיסרי, יש למול אותו ביום הראשון ללידתו.

ולעומת זאת אביי חלק על דברי רב אסי, ואמר לו, שאפילו אם הפסוק שבו מוזכר שיש למול את התינוק ביום השמיני מדבר דוקא על תינוק שנולד בלידה רגילה, מכל מקום הרי בכל הדורות עוד לפני מתן תורה, מזמן אברהם אבינו, היו מלים את הילדים בגיל שמונה ימים. ולכן לדעת אביי, גם תינוק שנולד בניתוח קיסרי יש למול אותו בגיל שמונה ימים.

ולמעשה, נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לפסוק. כי יש אומרים שהלכה כרב אסי, ותינוק שנולד בניתוח קיסרי יש למול אותו ביום הראשון ללידתו. ויש אומרים שיש למול אותו ביום השמיני ללידתו. ויש אומרים שאנו מסופקים בדבר, וזו דעת רוב הפוסקים, שמאחר ויש לנו ספק בדבר, אנו מלים את הילד ביום השמיני ללידתו. וכן פסקו רבותינו גדולי הפוסקים ומרן בשלחן ערוך (יורה דעה סימן רסב).

לכן למעשה, תינוק שנולד בניתוח קיסרי יש למול אותו ביום השמיני ללידתו, אבל מאחר ויש לנו ספק אם באמת יש למולו דוקא ביום זה, ממילא אנו אומרים שמצוות המילה של הילד הזה אינה דוחה את השבת. כי אין אנו דוחים את השבת אלא כאשר הדבר ברור שהיום הוא היום השמיני ללידת התינוק, והיום אנו מצווים למול אותו, אבל כאשר יש ספק בדבר, שוב אין מצוות המילה דוחה את השבת. ויש לדחות את המילה למחרת, ליום ראשון.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב,
גיסתי ילדה יום [ראשון, כ"ח אייר התשפ"ב] בן במזל טוב בניתוח קיסרי. הברית אמורה לחול ביום השמיני בשבוע הבא - חג השבועות. האם הדין של "יוצא דופן" שחל בשבת ודוחה את המילה, דינו שווה גם ביום טוב [שבועות] או שמא משום שהותרה לצורך הותרה גם שלא לצורך? כ"ח אייר תשפ"ב / 29 במאי 2022

מזל טוב. לא מלים את התינוק לא בשבת ולא ביום טוב, ואף לא ביום טוב שני של גליות (בחוץ לארץ). לכן יש לדחות את הברית ביום אחד. תבורכו, 

אני אמורה ללדת בניתוח קיסרי ביום שני לאחר ראש השנה ומכן נובע שהברית נופלת על יום כיפור השאלה אם ניתן להזיז את הברית ביום כ"ד אלול תש"פ / 13 בספטמבר 2020

מאחר ואת עתידה ללדת בניוח קיסרי, הברית תדחה ליום אחרי יום הכיפורים (תינוק שנולד בקיסרי, אינו נימול בשבת או ביום טוב או ביום הכיפורים). 

 

יהי רצון שתזכי ללידה קלה, בשורות טובות וכל טוב,

לפני זמן מה היה פיגוע נורא ובו נהרג עובר, ומלו אותו, איך מלו אותו ולא עברו שמונה ימים? אולי בגלל שהוא נולד בניתוח קיסרי? י"ח טבת תשע"ט / 26 בדצמבר 2018

נפל, שהוא עובר שלא נולד חי, או שמת בסמוך ללידה, מלים אותו על קברו, והוא דין אחר ואינו בכלל מצוות המילה שהיא חיוב מן התורה, אלא ענין שנזכר בדברי רבותינו לעשותו, מכמה טעמים.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה