הלכה ליום שישי כ"ט כסלו תשע"ט 7 בדצמבר 2018

שו"ת הלכה יומית - המנורה עצמה נטמאה - מנחה בערב שבת חנוכה – עניית אמן אחרי יעלה ויבוא

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

המנורה עצמה נטמאה - מנחה בערב שבת חנוכה – עניית אמן אחרי יעלה ויבוא

שאלה: בימי החשמונאים שהיוונים טימאו את כל השמנים, לכאורה גם המנורה נטמאה בבית המקדש, ואם כן מה התועלת בכך שמצאו פך שמן טהור, הרי כל המנורה טמאה?

תשובה: היוונים טימאו את כל השמנים משום שהם עצמם היו טמאים, שהיו עובדי עבודה זרה, או שהיתה ביניהם טומאת מתים, או מטעם אחר. ולגבי המנורה, באמת מסתבר שגם את המנורה טימאו. ובמסכת עבודה זרה (מג.) מבואר שבימי החשמונאים עשו מנורה חדשה וטהורה לבית המקדש, והיא היתה עשויה עץ. והאריך בזה מרן זצ"ל בספרו מאור ישראל דרושים ("בית היין" עמוד קיז).

 

שאלה: מי שאין לו מנין מוקדם להתפלל מנחה השבת (של חנוכה), האם יתפלל מנחה ביחיד וידליק נרות חנוכה, או יתפלל מנחה בציבור לאחר הדלקת הנרות?

תשובה: יש מחלוקת בין רבותינו הראשונים אם יש להקדים תפלת מנחה להדלקת הנרות. כי יש אומרים שיש להתפלל קודם מנחה, משום שתפלת המנחה נתקנה כנגד קרבן התמיד של בין הערביים שהיו מקריבים לפני הדלקת המנורה. ויש חולקים. ולמעשה יש להתפלל קודם מנחה, אבל אם אין לו אפשרות להתפלל בציבור תפלת מנחה מוקדמת, ידליק נרות, ואחר כך ילך ויתפלל בבית הכנסת מנחה וערבית של ליל שבת, ולא יפסיד תפלה בציבור. (חזון עובדיה עמוד קעט).

 

שאלה: כאשר השליח ציבור אומר "יעלה ויבוא" בראש חודש האם אפשר לענות אמן לאחר שהשליח ציבור אומר "זכרנו בו לטובה" "ופקדנו בו לברכה"?

תשובה: יש נוהגים שאחרי שהשליח ציבור אומר "זכרנו ה' אלוקינו בו לטובה", עונים אמן. וכן כשאומר "ופקדנו בו לברכה", עונים אמן. וכן אחרי "והושיענו בו לחיים טובים". ובספר חמדת ימים כתב שאין לענות "אמן" אחרי השליח ציבור אלא בסיום הברכות כפי שנוהגים בכל ימות השנה. והביאו דבריו כמה פוסקים. וכן דעת כמה מרבותינו המקובלים. אבל מרן זצ"ל כתב שאין לזה יסוד מדברי רבינו האר"י הקדוש, והעלה שלמעשה מותר לנהוג כן. (שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן ט).

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם, "או שהיתה ביניהם טומאת מתים", האם יש לגויים דין טומאת מתים? ל' כסלו תשע"ט / 8 בדצמבר 2018

היו לוקחים איתם עורות של פרצופים של אנשים שנהרגו על ידיהם, ובכללם יהודים.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה