הלכה ליום שישי כ"ב כסלו תשע"ט 30 בנובמבר 2018

שו"ת הלכה יומית - שיעור קבוע – עיור – מאכלי גבינה

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שיעור קבוע – עיור – מאכלי גבינה

שאלה: בית כנסת שמתקיים בו שיעור קבוע בזמן הדלקת נרות חנוכה, כיצד לנהוג בחנוכה?

תשובה: לפנינו מונחת מצוות הדלקת נר חנוכה בזמנה. ולעומת זאת יש כאן חשש של ביטול תורה. לכן הורה מרן זצ"ל, שאם אפשר, ילכו כל הציבור לבתיהם להדליק נרות ואחר כך ישובו לבית הכנסת לשמוע שיעור. ואם יש חשש שחלק מהמתפללים לא יחזרו לשיעור, יש לקיים את השיעור בזמן הקבוע ואחרי השיעור ילכו הציבור לבתיהם להדליק נרות חנכה. וכן היה נוהג מרן זצ"ל בצעירותו שהיה לו שיעור קבוע אחרי תפלת ערבית, והיה השיעור נמשך בערך שעה לאחר זמן ההדלקה, ולאחר מכן היה מרן זצ"ל וכל הציבור הולכים לבתיהם ומדליקים נרות חנוכה. (וראה חזון עובדיה עמוד עג).

 

שאלה: אדם שהוא עיור, האם עליו להדליק נר חנוכה?

תשובה: עיור חייב בהדלקת נר חנוכה, ואף על פי שהוא אינו יכול לראות את אור הנר, מכל מקום הרי בהדלקתו, אחרים יראו את הנר ועל ידי כן מתפרסם הנס. ולכן גם רשאי לברך על ההדלקה. ודומה הדבר לדין ציצית, שהעיור חייב במצוות ציצית, אף על פי שנאמר "וראיתם אותו" והוא אינו רואה, שמכל מקום כיון שאחרים יכולים לראות, גם הוא מחוייב בציצית. וכן פסק המהרש"ל ועוד מגדולי הפוסקים. ובספר מזבח אדמה כתב, שלכן העיור גם מברך על הדלקת הנרות כדין כל אדם. ומכל מקום אם אפשר, נכון שיתן לאשתו או לאחד מבני הבית שידליק נרות עבורו, ויצאו בזה כולם ידי חובה. (ועיין חזון עובדיה עמוד קיג). ובעזרת ה' לכשיבוא משיח צדקינו במהרה, אז יפקחו עיניו של העיור ויזכה לאור עולם.

 

שאלה: האם יש טעם לאכול מאכלי גבינה בחנוכה?

תשובה: בזמן היוונים, היו גוזרים גזירות קשות על בנות ישראל. ואמרו במדרש, שבתו של יוחנן כהן גדול, היה שמה יהודית (חמדת ימים הלכות חנוכה), והיתה יפת תואר ויפת מראה מאד. והביאו אותה לאליפורנו הרשע מלך יוון, והיא הכינה עבורו מאכלי חלב, והאכילה אותו בהם. ומתוך כך ישן ושקע בתרדמתו מאד, והיא בעזרת ה' קמה בכוחות עצומים, ולקחה את הסייף וחתכה את ראשו, וכשראו האוייבים כי מת מלכם, נסו וברחו על נפשם. ולכן נהגו לאכול מאכלי גבינה בחנוכה. כמו שכתב מרן הבית יוסף בסוף סימן תרעה. וכן כתב הרמ"א ועוד.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה