הלכה ליום ראשון כ"ג אב תשפ"ה 17 באוגוסט 2025

"וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא"

נאמר בתורה: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא". וכבר הזכרנו את דברי הרמב"ם בענין זה.

נאמר בספר משלי: " אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין". ופירש מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (ענף עץ אבות עמוד קצח), שגם בתוכחת על העוון, צריך להתחכם ולהוכיח במתק שפתיים, כדי שיהיו הדברים נשמעים, ואין להוכיח בדברים קשים.

צא ולמד ממה שאמרו רבותינו בפרקי דרבי אליעזר (סוף פרק מד), שבשעה שנפרד משה רבינו מעם ישראל, בסוף ארבעים שנות נדודיהם במדבר, ביקש משה להוכיח את ישראל, ורצה להזכיר להם מה שחטאו כשאמרו "היש ה' בקרבנו אם אין" (שבגלל העוון הזה נענשו כאשר בא עמלק להלחם איתם). אמר משה רבינו בלבו, אם אני אומר כן לישראל, אני מביישם ומלבין את פניהם, שדוקא בזמן הפרידה ממנהיגם האהוב ישמעו מפיו דברים קשים כל כך. אלא אמר משה רבינו, אני אומר להם מה שאירע במעשה עמלק, שבא להלחם עם ישראל, והם יבינו לבדם מה שהיה לפני כן. שנאמר, "זכור את אשר עשה לך עמלק".

משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו פרדס נאה, ובו פרחים ושושנים מיוחדים מרהיבי עין. ובפתח הפרדס ישב כלב גדול לשומרו.

פעם ישב המלך בעליית ביתו וראה את השר שהיה אהובו, שנכנס לפרדס וקוטף ממנו שושנים. מיד התנפל הכלב על השר, וקרע את בגדיו, עד שנמלט השר בעור שיניו מן המקום. אמר המלך, אם אני אומר לאהובי השר, למה נכנסת לפרדס בלי רשות? הרי אני מביישו. אלא כדי שידע שראיתי אותו בקלקלתו, אני אומר לו, אני מצטער על מה שעשה לך הכלב הרע הזה, שהתנפל עליך וקרע את בגדיך עד שנמלטת מפניו. ומיד הוא מבין שראיתי את כל מעשיו בפרדס. כך אמר משה לישראל, זכור את אשר עשה לך עמלק, ומיד ישראל יודעים מה שהיה לפני כן.

וכך גם לגבי חינוך הילדים בביתו של האדם, צריך שישים לב, שלא תמיד נכון להטיף לילד בצורה ישירה על מעשיו הרעים, ולפעמים אדרבה, בדיבור עקיף בחכמה ובשפה נעימה, ניתן לקיים מצוות חינוך באופן הראוי יותר. ישמע חכם ויוסף לקח.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה