מבחר תשובות שנמסרו בזמן האחרון
מסדר קדושין – חסה מגידול רגיל – שטחים תמורת שלום
שאלה: האם מותר לרב שמסדר קדושין להיות גם עד בחתונה?
תשובה: מותר בלי פקפוק. וכן נהג מרן זצ"ל שהרבה פעמים כאשר הוזמן לסדר חופה וקדושין, היה גם עד בעצמו. ופעם כיבדו את מרן זצ"ל בסידור חופה וקדושין ובעדות, וכעד שני הזמינו אדם אחד שהוא קרוב משפחתו של מרן. מיד פנה אליו מרן, ואמר, שמאחר ולא נכון שיהיו קרובי משפחה עדים (לא היה שם פסול ממש מחמת קרבת משפחה), לכן מרן בעצמו לא יהיה עד, ואדם אחר נכנס כעד במקומו. וכל זה משום שמרן זצ"ל לא רצה שיבטלו את הכיבוד שנתנו לעד השני, אלא ויתר ברצון על הכיבוד שלו.
שאלה: האם יש צד להקל באכילת חסה מגידול רגיל, ללא בדיקה מיוחדת?
תשובה: אין שום צד להקל בדבר. וכל אותם דיבורים להקל בדבר אינם נכונים על פי ההלכה. ומעשה היה, שאדם אחד היה לומד תורה, וסיים את מבחני הדיינות מטעם הרבנות הראשית לישראל. וראה מרן זצ"ל שאותו אדם אוכל חסה כזו ללא בדיקה מדוקדקת, ומנע מרן זצ"ל בכל כחו את המינוי של אותו דיין. משום שהתנהגות זו מעידה על כך שאין יראת ה' בלבו.
שאלה: האם נכון שמרן זצ"ל חזר בו מהפסק המפורסם "שטחים תמורת שלום"?
תשובה: אין זה נכון. במישור העקרוני, לדעת מרן זצ"ל יש למסור שטחים משטחי ארץ ישראל לגויים, כדי להציל נפשות, כי אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש. ולכן מרן זצ"ל תמך בהסכם השלום מול מצרים. וכאשר ביקר מרן זצ"ל בארצות הברית, חיזק אותו על כך הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל. וכפי שהמציאות הוכיחה את עצמה, הסכם זה מנע שפיכות דמים כבר עשרות שנים. אולם לגבי הסכמי השלום עם הערבים שיושבים בארץ ישראל, בתחילה היה מרן זצ"ל מפקפק אם יש למסור שטחים בידם בתמורה להסכם שלום, כי היה לדעתו ספק מציאותי, האם יש ממשות בהסכם כזה. ולמעשה לאחר שראינו את התנהגותם של הערבים הללו, שפיהם מדבר שלום, אך בקרבם ישמרו את שנאתם, כתב מרן זצ"ל שאין לתמוך במסירת שטחים לרשעים הללו, כי מסירת שטחים ללא הצלת נפשות אסורה.
