הלכה ליום רביעי ט"ז סיון תשע"ו 22 ביוני 2016

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אליהו בן רחל בתושח״י

הוקדש על ידי

המשפחה

הרבנית יעל כהן ע"ה

---------------------------------------------------------------------------------​

עם כל בית ישראל, אנו אבלים על פטירתה של הרבנית הצדקת אשת חיל עטרת בעלה מרת יעל כהן ע"ה, שהובאה אתמול למנוחות. הרבנית עליה השלום, היתה בתו של הרב הגאון רבי מנצור בן שמעון זצ"ל, שהיה מגדולי רבני פורת יוסף, ואף מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל למד תחת חסותו והיה ידידו ואוהבו. בהלוייתו של רבי מנצור בן שמעון, אביה של הרבנית יעל, סיפרו הספדנים, שלאחר שהשתדך רבי מנצור עם רעייתו, נוכח לראות שהיא סובלת מצליעה משמעותית, דבר שלא היה ידוע לו קודם לכן. ולכן הסתפק רבי מנצור, אולי כדאי לו לבטל את השידוך. פנה אל הגאון רבי עזרא עטיה, ראש ישיבת פורת יוסף. וכך אמר לו רבי עזרא: רבי מנצור, תשא אותה לאשה, ואל תפגע בה! ואני מבטיח לך, שכל בניך וחתניך יהיו תלמידי חכמים! ואמנם נתקיימה ברכתו של רבי עזרא עטיה, וכל בניו של רבי מנצור תלמידי חכמים מפורסמים, ואף חתנו, הלא הוא הגאון רבינו שלום כהן שליט"א, ראש ישיבת פורת יוסף, אשר עתה הוא עומד לנו להאיר את חשכת הגלות.

אמר הגאון רבי שלום כהן שליט"א, רעייתי, גדולה ממני, וכל התורה שלי, וכל התורה שהעמדתי ולימדתי, הכל הוא בזכותה. ידוע הדבר, שעוד כשהיתה בחורה רווקה, כל שאיפתה היתה רק להנשא לבעל תלמיד חכם שיקדיש את כל ימיו לתורה. ובמסירות עילאית אפשרה לבעלה לעסוק בתורה יומם ולילה לשם שמים. ואף בשנים שרבינו הגאון רבי שלום היה לומד בישיבתו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, היתה הרבנית ממתינה לבעלה עד שעה מאוחרת, ושמחה בבעלה הגדל בתורה. ואמנם זכתה לראות את עולמה בחייה, בבעל גאון בדורו, ובבנים יקרים, תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.

יהי רצון שזכותה תעמוד לבעלה ולכל בני משפחתה ולכל עם ישראל, יקיצו וירננו שוכני עפר, ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה