הלכה ליום שישי א' כסלו תשע"ט 9 בנובמבר 2018

שו"ת הלכה יומית - עין הרע – מים מהמזגן – קשת בענן

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

עין הרע – מים מהמזגן – קשת בענן

שאלה: מה הכוונה שמי שלא מקפיד על עין הרע, עין הרע לא תפגע בו? האם מי שלא ידע על עין הרע לא יקרה לו כלום? מה הכוונה בכל זה?

תשובה: עין הרע קיימת בעולם. ומי שלא ידע בכלל על ענין של עין הרע, עדיין עין הרע יכולה לפגוע בו. וצריך להבין שענין עין הרע הוא מציאות, ואינו שייך דוקא להסברים שונים, כי עצם ראיית העין בהתפעלות עלולה להזיק. וכן מבואר בתוספות רי"ד (בבא קמא פג:), על מה שנאמר "עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי", שעין הרע שעשיתי על עצמי, עוללה לי רע יותר מכל עין הרע שבא מבנות עירי.

ומכל מקום כבר הורה מרן רבינו זצ"ל בספרו ענף עץ אבות, שאין ספק שגם לגבי עין הרע, מי שאינו מקפיד על כך, הדבר לא יפגעו בו, ורק אדם שעושה דבר בולט מאד, כמו חזן או רב שמדבר במתק שפתיים, ראוי להם שיעשו איזו סגולה נגד עין הרע, כגון שישאו עליהם עשב "רודא" שמועיל לזה.

 

שאלה: מים שנוטפים מהמזגן, אמרתם שהם מוקצה בשבת, מה ניתן לעשות כאשר המזגן דולף לתוך דלי, ועלינו לשפוך את הדלי בשבת כדי שהמים לא יעלו על גדותיו?

תשובה: יש להניח בתוך הדלי משקה אחר לפני שמניחים אותו תחת המזגן, למשל מעט קוקה קולה וכדומה, ואז המים שינטפו לתוך הכלי יתבטלו בתוך המשקה שנמצא בכלי, וכל טיפה וטיפה שתכנס לדלי, תתבטל במשקה שהיה שם שאינו מוקצה. (וישימו די משקה מתחילה, ולא כמות מועטה מאד שתתבטל בעצמה). וכך יהיה מותר לטלטל את הדלי בשבת. ואין לשים מים רגילים בדלי, משום שהמים שינטפו מהמזגן לא יתבטלו בתוך מים אחרים, משום שהם "מין במינו", וכמו שביאר כל זה מרן זצ"ל בחזון עובדיה ח"ג עמוד קמד.

 

שאלה: הקשת בענן, היא דבר טבעי, ואם כן איך אפשר לומר שהיא סימן שצריך לרדת מבול, ואנו מברכים עליה "זוכר הברית"?

תשובה: שאלה זו היא שאלה עתיקה, וכבר רבינו הרמב"ן בפירושו על התורה הסביר את הדברים. והשל"ה הקדוש (פרשת נח) כתב בשם הרמ"א, רבינו משה איסרליש, שאמר, שאף על פי שהקשת בענן היא מדרך הטבע, מכל מקום אם היו העולם זכאים, לא היתה הקשת נראית בענן, כי אילו היו זכאים לא היו יורדים גשמים אלא בלילה, בשעה שבני אדם נמצאים בבתיהם, כמו בלילי שבת, שהם גשמי ברכה ממש, והקשת לא תראה אלא כשהמטר יורד ביום. ויש עוד תירוצים בזה. ולכן למעשה יש לברך על ראיית הקשת "בשם ומלכות", ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו. (מאור ישראל - טבעת המלך עמוד פ).

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה