הלכה ליום חמישי כ' שבט תשע"ז 16 בפברואר 2017

ההלכה מוקדשת ללידה קלה ותינוק בריא עבור

מזל בת רבקה

הוקדש על ידי

בעלה

מעלית שבת

שאלה: האם מותר לעלות ולרדת ביום השבת ב"מעלית שבת"?

תשובה: הנה הדבר ברור שאסור בהחלט להשתמש בשבת במעלית רגילה, שהרי בשעת הפעלת המעלית עובר המפעיל על כמה איסורי תורה. וזו הסכמת כל הפוסקים. אולם שאלתינו נסובה לענין מעלית המתוכננת מראש לפעולה בשבת, על ידי כך שהיא עולה לכל קומה וקומה, ונעצרת לזמן מה בעצירתה בכל קומה, בכדי שיוכל הרוצה להשתמש בה להכנס אליה. וכן היא עושה בירידתה. נמצא אם כן שלא נותר לנוסע לעשות דבר מלבד להכנס למעלית ולהמתין לה עד שתעלה או שתרד. ואם כן לכאורה אין כאן שום שאלה אם יש איסור בשימוש כזה ביום השבת.

אלא שהדבר אינו פשוט כלל ועיקר, מפני שבעת הוספת משקל על המעלית, הרי גדל מאמץ המנוע שלה לצורך העליה (והירידה), ומומחים העוסקים במלאכה זו אומרים, כי מחמת הגדלת משקל משא המעלית, יוצאים ניצוצות אש מחלקי הנעת המעלית, ועל כן עלינו לדון כאן מצד איסור "מבעיר" בשבת, שהיא אחת המלאכות האסורות בשבת כידוע, ולפיכך, אף על פי שלנוסע במעלית אין כל תועלת בהצתת ניצוצות אלו, ולא איכפת לו בכלל מהם, מכל מקום כיון שהדבר ברור שייצאו ניצוצות, נחשב הדבר ל"פסיק רישיה", כלומר, בודאי עתיד הדבר לקרות, ועל כן יש לאסור בזה.

אולם מרן הרב רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב להקל בזה מעיקר הדין, וטעמו בזה הוא, מפני שאין איסור זה של הצתת הניצוצות איסור תורה, כיון שאין בהבערתן שום תועלת כלל, ועל כן, אין איסור הבערתן אלא מדברי רבותינו שגזרו על כך, ולדעת רבים מאד מהפוסקים, פסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, מותר, (כלומר דבר שהוא עתיד בודאי להיות מחמת מעשה נפרד, כמו הבערת הניצוצות מחמת העמידה במעלית, וגם איסורו מדרבנן, מדברי רבותינו ולא מן התורה, ולא ניחא ליה, כלומר, שלא צומחת תועלת לעושה המלאכה מעשייתה, כגון כאן, שאין לעולה במעלית כל תועלת בהצתת ניצוצות ולא איכפת לו מהם, מותר) ועל כן, גם בנידונינו, יש להקל מעיקר הדין לעלות ולרדת במעלית שבת. וכן פסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל. אלא שעל המשתמש במעלית להזהר שלא יתקרב לדלת המעלית בזמן שהיא עומדת להסגר, מפני שעל ידי כן הוא עלול לגרום לפתיחת הדלת.

ואמנם כמה מהפוסקים כתבו שאין להקל בזה, אלא לצורך מצוה בלבד, ויש מחמירים בזה בכל אופן מכמה טעמים. ועל כן, סיים מרן הרב עובדיה יוסף, שמכל מקום באופן שאפשר, נכון להחמיר בזה שלא להשתמש במעלית שבת, והמחמיר תבא עליו הברכה. ומרן רבינו זצ"ל, נהג תמיד להחמיר על עצמו שלא להשתמש במעלית שבת, לחוש לדברי האוסרים בזה, ואפילו בימי חוליו, שהיתה לו טרחה גדולה מאד לעלות במדרגות ביתו, לא הסכים לעלות במעלית שבת, ועלה לביתו במדרגות. ולאחר מכן היה יושב נושם ונושף כמה דקות מרוב מאמץ, ובכל זאת לא הסכים לעלות במעלית שבת עד כמה חודשים לפני פטירתו. ישמע החכם ויוסיף לקח.

והנה אחרי שכתבנו כל זאת בפעם הראשונה בהלכה יומית (לפני כעשר שנים), על פי מה שכתב מרן הרב זצ"ל לפני עשרות שנים, נודע לנו שהדברים נכונים לגבי מעליות שבת שהיו מצויות לפני למעלה מעשרים שנה, אבל כיום, רוב המעליות בנויות באופן שאין שום אפשרות להשתמש בהן בשבת, לפי שמיד בכניסת אדם לתוכן, מופעל בהן מחשב השוקל את תכולת המעלית, ובסמוך לפעולת השקילה הוא מעביר נתונים הלאה לדרך פעולת המעלית, כך שיש חששות רציניים של איסורים בשימוש במעלית כזו בשבת בזמנינו. ואמנם, יש מעליות הבנויות בצורה מיוחדת, כך שבמקום צורך יהיה ניתן להשתמש בהן בשבת, ומופיעה עליהן תעודת כשרות מהמכון המדעי טכנולוגי של הרב לוי יצחק הלפרין, ובמעלית כזו יתכן שיש מקום להקל להשתמש בה בשבת, אם גדולי הדור מסכימים לכך, אבל שאר המעליות, אף על פי שמופיע בהן הכיתוב "שבת", והן מופעלות במתכונת כזו שנדמה כאילו הנוסע בהן אינו עושה דבר, אין להשתמש בהן בשבת. וכמו כן יש להזהיר מפני מכונים שכותבים "שבת" כאילו באופן מוצדק על פי ההלכה, אף שגדולי ישראל לא סמכו עליהם, והסומך עליהם אין לו על מה שיסמוך.

שאלות ותשובות על ההלכה

ביום זיכרון לחללי צהל צריך להפעיל מעלית שבת? ג' אייר תשפ"ג / 24 באפריל 2023

לא. אין ביום הזה הגבלות מצד ההלכה. 

שלום כבוד הרב,
בגלל היצע נמוך של דירות, אנחנו נאלצים להשכיר דירה לשנה עד שנתיים, עד שנעבור לביתנו שהוא נגיש והוא בתהליך בניה והדירה היא בקומה 5 עם רב מדרגות. בעלי בגלל מצב בריאותו קשה לו לעלות הרבה מאוד מדרגות. האים הוא יכול בגלל מצבו הרפאי לקבל היתר לשימוש במעלית רגילה.
תודה אסתר כ"ג סיון תשפ"א / 3 ביוני 2021

לצערי אי אפשר להקל בדבר בשום אופן, במעלית רגילה יש פעולות שהן חילול שבת, ולכן עם כל ההבנה למצב הדחוק בו אתם נמצאים, ואפילו לאפשרות שאדם יהיה בביתו במשך כל השבת מבלי יכולת לצאת, אף על פי כן אין להקל בדבר (מלבד כמובן, במקרה שחלילה יש ענין של פיקוח נפש). תבורכו מפי עליון, וה' יתן לכם חוזק ובריאות וחיים טובים,

האם מותר לעלות למעלית בשבת, כשמישהו אחר לוחץ על הכפתורים במעלית ? כ"ו סיון תשע"ז / 20 ביוני 2017

כשמישהו אחר לוחץ, הוא איסור גמור, ובכלל אין זה נוגע לשאלה של מעלית שבת.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה