הלכה ליום שישי כ"א תשרי תשפ"ד 6 באוקטובר 2023

שמחת תורה

אנו עומדים סמוך לחג שמחת תורה, בו נהגו בכל ישראל לשמוח ולרקוד ולשיר לכבוד התורה הקדושה. וכמו שכתב רבינו חיים ויטאל בספר שער הכוונות, שהמנהג להקיף את הספר תורה ולרקד ולמחוא כפיים בפני הספר תורה ביום טוב של שמחת תורה. והוא מנהג טוב ואמיתי.

ואף על פי שבשבתות וימים טובים אסור למחוא כפיים, (אלא אם כן עושים זאת בשינוי), מכל מקום ביום שמחת תורה היקלו בזה לכבוד התורה הקדושה.

והוסיף רבינו חיים ויטאל: "וראיתי למורי האר"י ז"ל, שהיה נזהר מאד במנהג זה להקיף הספר תורה, ולרקד ולשורר בכל כוחו לפני הספר תורה". ומובא שרבינו האר"י בחזרתו לביתו מבית הכנסת, היה נכנס לכל בית כנסת שהיה בדרכו, ושמח לכבוד התורה הקדושה.

ובבית הכנסת של מרן זצ"ל, כשהיה צעיר לימים, היה שמח כל כך בשמחת התורה, עד שאירע שהיה פושט את ה"פראק" (המעיל) שלו, מרוב שמחת התורה, ומפזז ומרקד זמן ממושך. גם אביו של מרן זצ"ל, היה נקרא בפי כל "רבי יעקב גלֶה", ונקרא כן על שם הפיוט שנהגו בני בבל לשורר ביום שמחת תורה, "גלה גלה זיו הודי", כי כל כך היה שמח ביום הזה, ומשמח אחרים גם כן, עד שאמרו שבשכר זאת זכה לבן שהאיר עיני העולם בתורתו.

גם כאשר היה מרן זצ"ל זקן מופלג בשנים, היה משורר בעצמו כמה מהשירים המיוחדים ליום שמחת תורה, והיו מרקדים לפניו תלמידי חכמים ידועים, כמו הגאון רבי דוד עטיה שליט"א (בנו של הגאון רבינו עזרא עטיה זצ"ל), שהיה מרקד כנער צעיר מרוב שמחת וכבוד התורה. וכן רבי יצחק אבא שאול שליט"א, אחיו של הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל. (שה' יתברך יאריך ימיהם בטובה). והיתה השמחה אמיתית, שמחת התורה של אנשים שיודעים ערכה של תורה. אשרי עין ראתה כל אלה.

ושמחה זו שאנו עושים בשמחת תורה, היא מעין השמחה שנזכה בה לעתיד לבוא, שהיו שמחים בבית המקדש בימי חג הסוכות, כמו שאמרו רבותינו (במסכת סוכה נא:), "מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו", והסביר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שלכאורה, הרי גם בזמנינו יש לכל אדם כמה שמחות בימי חייו, בנשואיו ובנשואי בניו ובנותיו, ואם כן מה מיוחד כל כך בשמחה שהיתה בימים ההם? והשיב, כי שמחת בית השואבה היתה מיוחדת במינה, שהיתה גם שמחה רוחנית, שממנה שאבו רוח הקודש, כמו שאמרו בתלמוד ירושלמי (סוכה ריש פ"ה). וגם אנו שמחים על שזכינו לקבל תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו.

ועל כל אדם להתעורר ביום הנשגב הזה, ומכאן ולהבא להקפיד מאד על קריאת "שניים מקרא ואחד תרגום", בכל שבוע ושבוע. ובעזרת ה' נזכה לשמחה השלימה בביאת משיח צדקינו, ואז נזכה לשמחה נצחית, כאשר יתקיימו משאלות לבינו ותפלותינו בימים הנוראים שעברו עלינו, שיעשו כולם אגודה אחת לעשות את רצונו של ה' יתברך בלבב שלם, וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו, ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה. אמן כן יהי רצון.

תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אברך ירא שמיים ראוי שיאכל מיבול נכרי ושמיטה כהלכה או שיכול לאכול לכתחילה ובהידור היתר מכירה?..אשמח לתשובה בהקדם כ"ג תשרי תשפ"ב / 29 בספטמבר 2021

אם יש לפניו שני תפוחים, אותו הדבר ובאותו המחיר, מדוע שיקח מהיתר מכירה ולא מדבר שאין בו מחלוקת? ואם יש הפרש במחיר וכדומה, רשאי לסמוך על היתר המכירה לגמרי.   

שלום.
אשמח לדעת מה ההלכה אומרת במקרה של אדם שאמר בטעות מוריד הטל במקום משיב הרוח וסיים את תפילתו?
האם צריך לחזור לראש התפילה או מה הדין?
תודה רבה! כ"ג תשרי תשפ"ב / 29 בספטמבר 2021

מי שאמר מוריד הטל במקום משיב הרוח, אינו חוזר להתפלל שוב. 

עלתה לנו שאלה. הכנו רשימה של מאכלים. לערב. ולבוקר. מישהו העיר לנו שיש בזה משום שטרי הדיוטות. מה אומר כת"ר? שאלה נוספת. האם שמיני עצרת. נחשב כרגל. או לא. נפקא מניה. כתוב בתורה. שלוש רגלים. האם זה מוציא מאבלות. ועוד כהנה וכהנה. כ"ד תשרי תשע"ט / 3 באוקטובר 2018

אין בזה משום שטרי הדיוטות.
ולגבי השאלה השניה, בגמרא בראש השנה (ד.) מבואר שלגבי כמה דינים שמיני עצרת נחשב לרגל בפני עצמו (וסימנם פז"ר קש"ב), פיס, זמן, רגל, קרבן, שיר וברכה. אבל לא לכל דבר. ולגבי אבלות, יום שמיני עצרת נחשב כשבעה ימים לאבלות. ולכן מי שנפטר לו מת בערב סוכות וישב עליו שעה אחת, הואיל ונכנס הרגל יצא מגזירת שבעה, ומונה שבעה ימים נוספים של החג, הרי ארבע עשר יום. ויום שמיני עצרת נחשב כעוד שבעה ימים, הרי עשרים ואחת יום, וישלים עליהם עוד תשעה ימים ויוצא מגזירת שלושים. ויש בזה עוד הרבה פרטי דינים.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה