הלכה ליום שני כ"ז סיון תשפ"ה 23 ביוני 2025

חנופה

שאלה: האם מותר להתחנף לאנשים שאינם שומרי מצוות?

בגמרא במסכת נדרים (כב.) הובא מעשה, שאחד מחכמי הגמרא, ושמו עולא, עלה לארץ ישראל מבבל. ובאו איתו שני אנשים מבבל. באמצע הדרך, רבו ביניהם אותם השניים, עד שקם אחד מהם והרג את חבירו. שאל הרוצח את עולא, האם יפה מה שעשיתי? השיב לו עולא, כן. כשהגיע עולא לארץ ישראל בא לפני רבי יוחנן, סיפר לו את מה שאירע ושאל אותו, האם חיזקתי ידי עוברי עבירה? השיב לו רבי יוחנן, "נפשך הצלת"! כלומר, מאחר והיה חשש שמא אותו רוצח יהרוג גם את עולא, צדק עולא במה שהראה לאותו רשע כאילו מעשיו נכונים בעיניו.

ומכאן משמע שכאשר לא מדובר במצב של סכנה, אסור להחניף לרשעים. ולמשל מי שהוא חוטא ומחטיא את הרבים, אבל תורם לישיבות, אסור לראשי הישיבות הללו לומר לו "אתה אדם מצויין וכל מעשיך מצויינים". אף על פי שמותר להם לשבח את מעשה הצדקה, אבל לחזק את אותו אדם באופן כללי כאילו הוא אדם צדיק, אסור.

ובמסכת סוטה (דף מא:) נחלקו רבותינו האם מותר להחניף לרשעים. שרבי שמעון בן פזי אומר, שמותר להחניף לרשעים בעולם הזה. והביא ראיה לדבריו. ולעומתו רבי לוי, ושאר חכמי הש"ס שהובאו בגמרא שם, כולם סוברים שאסור להחניף לרשעים. וכל כך חמור איסור החנופה לרשעים, עד שאמרו בגמרא: "ארבע כתות (קבוצות) אינם מקבלים פני שכינה". כת חנפים, כת שקרנים, כת מדברי לשון הרע וכת ליצנים. (ראשי תיבות חשמ"ל).

עוד מבואר שם במסכת סוטה, שעל המחניף לרשע נאמר, " אֹמֵר לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה יִקְּבֻהוּ עַמִּים יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים". כלומר, מי שאומר לרשע: אתה צדיק! הרי הוא מקולל.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו ענף עץ אבות (עמוד קצב), הביא, שמכל מקום מצוה להוכיח את הרשעים (להעיר להם על מעשיהם) בדרכי נועם, ואין צורך ותועלת בכלל למחות בידם בתקיפות.

והביא שכך מבואר בספר משלי, שמיד לאחר שנכתב: "אֹמֵר לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה, יִקְּבֻהוּ עַמִּים יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים". נאמר: "וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב". והגאון מהר"ש אלגאזי בספר מעולפת ספירים פירש, שהפסוקים סמוכים זה לזה, כדי ללמדינו, שאף על פי שאסור להחניף לרשעים, מכל מקום אם מחניף להם כדי לקרבם לתורה, מותר. ולמשל, אם אומר לרשע "אתה איש חכם ונבון, ושמך הטוב הולך לפניך, ולא מתאים לך להתנהג בצורה כזו שהיא אסורה על פי התורה" וכיוצא בזה, מותר. ולכן סיים הפסוק: "ולמוכיחים ינעם", שינעים לו את דבריו כדי שיתקבלו באזני השומע.

ומעשה היה אצל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה מתפלל אצלו זמר מפורסם, מעמודי התווך של התרבות הלא דתית בארץ ישראל (והוא ממשפחת גאון, שהיתה משפחה ידועה בירושלים). ומאחר ונפטר אביו, ואותו זמר היה קשור למסורת ישראל, החל להתפלל מידי בוקר כדי לומר קדיש לעלוי נשמת אביו. באחד הימים, קרא מרן זצ"ל לאותו זמר, ואמר לו, תראה, קניתי לך תפילין של רבינו תם, כדי שתתחיל להניח אותם כמו רבים מהמתפללים בבית הכנסת שלנו. וכך דיבר מרן זצ"ל בנעימות עם אדם זה ועם אחרים הדומים לו, כדי לקרבם לתורה, והיה מרן זצ"ל אוהב אותם באמת, כי בזמנינו רוב אותם שאינם שומרי תורה, אינם עושים את מעשיהם מתוך מחשבת זדון ורשע, אלא מחמת פיתוי היצר הרע ובורות של עשרות שנים, ולכן תמיד מרן זצ"ל היה מצפה שיחזרו כל ישראל בתשובה שלימה, כי כל אחד מהם יש לו ניצוץ של קדושה בתוך לבו.

ובעזרת ה' נזכה לראות באמת, איך שמסורת ישראל במלוא יופיה והדרה ומקוריותה, תשוב לשכון בטח בלבבות עמינו, ואז נזכה לראות בביאת משיח צדקינו בשמחה ונחת ושלוה. אמן כן יהי רצון.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה