הלכה ליום חמישי י"ז תמוז תשפ"ו 2 ביולי 2026

בין המצרים – גזירות חז"ל

היום, הוא יום תענית שבעה עשר בתמוז, שכל ישראל נוהגים להתענות בו, כדי לעורר את הלבבות לתשובה, ולכפר עוונותינו, שהם גרמו לכל המקרים הרעים שאירעו בימים הללו.

כל הימים שבין שבעה עשר בתמוז לבין תשעה באב, נקראים ימי "בין המצרים", על שם הפסוק (במגילת איכה פרק א פסוק ג) "כָּל רוֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים", ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, שְאֵלוּ הימים, הם הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם נכנסו האויבים לירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, ופרעו פרעות בישראל, עד יום תשעה באב, שבו החריבו את בית המקדש בעוונות הרבים, ומאז ועד היום עם ישראל אינו יושב בטח, ותמיד קמים עליו אויבים מבית ומחוץ.

הפרושים ורבי יהושע
בגמרא במסכת בבא בתרא (דף ס.) אמרו רבותינו, שלאחר חורבן בית המקדש, באו הפרושים (אנשים יראי שמים), והנהיגו שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין, מפני שהיו אומרים, הרי בית המקדש חרב, ואין קרבנות של בשר על גבי המזבח, ולא מנסכים יין על גבי המזבח, אם כן איך יתכן שיהיה שלחנינו מלא, ושלחנו של הקדוש ברוך הוא חסר? לכן נמנעו מלשתות יין ולאכול בשר.

אולם אילו היו אלה הפרושים רוצים רק להחמיר על עצמם, אין בכך כלום, אלא שאותם הפרושים רצו שינהגו כן כל ישראל, ולא ראו בעין יפה את מי שאוכל בשר ושותה יין.

חכמי ישראל, לא רצו לגזור על ישראל גזירות קשות כמנהג הפרושים, מפני שידעו רבותינו, שאין גוזרים גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכול לעמוד בה. לכן נטפל רבי יהושע בן חנניה לאותם הפרושים. אמר להם, מפני מה אינכם אוכלים בשר ואינכם שותים יין? אמרו לו, וכי אפשר שבית אלוקינו שמם ואין קרבנות ואין ניסוך היין ואנו נאכל בשר ונשתה יין? אמר להם רבי יהושע, אם כן, מדוע אתם אוכלים פירות? הרי אין לנו כעת מצוות ביכורים שהיו מביאים לבית המקדש, נכון וראוי לכם לפרוש גם כן מאכילת פירות! השיבוהו הפרושים, נכונים דבריך! נדיר את עצמינו מפירות שבעת המינים שמהם מביאים ביכורים, ונאכל רק מיני פירות אחרים!

אמר להם רבי יהושע, אם כן, מדוע נאכל לחם? הרי אין לנו מנחות על גבי המזבח! מדוע נשתה מים? הרי אין ניסוך המים על גבי המזבח! שמעו הפרושים את דבריו ושתקו. אמר להם רבי יהושע, בודאי חייבים אנו להתאבל ולהשתתף בצער השכינה, אך להתאבל יותר מדאי גם כן לא ראוי, כי הציבור לא יוכלו לעמוד בגזירות כאלה. גם אדם שלא יאכל בשר, ילך ויחלש, ויתרשל לאחר מכן בלימוד התורה. לכן אין לנהוג אבלות בכל השנה בתוקף גדול כל כך, אלא בקצת דברים שתיקנו רבותינו זכר לחורבן, וכפי שביארו בגמרא שם.

מזה למדנו, שאף על פי שאנו אוכלים בכל השנה בשר, ושותים יין, מכל מקום בימים הללו נהגו ישראל מעצמם בכמה וכמה מנהגי אבלות על החורבן, וכפי שנבאר. ואף על פי שרוב המנהגים הללו לא באו מכח תקנת חכמינו, אלא ישראל נהגו בהם מעצמם, מכל מקום חובה קדושה לשמור על המנהגים הללו, שהוקבעו כדין ממש בכל תפוצות ישראל.

דרגות האבלות בימים אלה, ושבוע שחל בו תשעה באב
בימים הללו, נהגו ישראל בכמה מנהגי אבלות שביארנו אותם באריכות בשנים הקודמות, והשנה נבאר אותם בקצרה. ותחילה יש להסביר, שישנן שלוש דרגות למנהגי האבלות בימים הללו. הדרגה הראשונה, מיום שבעה עשר בתמוז ועד ראש חודש אב, שבימים הללו נוהגים מעט מנהגי אבלות. והדרגה השנייה, מיום ראש חודש אב, שאז מוסיפים על מנהגים אלה עוד מנהגים אחרים. ולאחר מכן בשבוע שחל בו תשעה באב, נוהגים מנהגי אבלות נוספים.

ברכת "שהחיינו"
מאחר והימים הללו מועדים לפורענות, וכמה וכמה אסונות גדולים אירעו בהם לעם ישראל, לכן נהגו שלא לברך ברכת "שהחיינו" על פרי חדש או בגד חדש שלוקחים בימים הללו. כי איך נוכל לברך בשמחה "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", והוא זמן של צער ופורענות?

לפיכך, אין לברך ברכת שהחיינו על בגד חדש או פרי חדש בימי בין המצרים. ובשבתות שבימי בין המצרים, אפשר להקל בדבר. ובשבת שחלה אחר ראש חודש אב, יש להחמיר בזה לגבי בגד חדש, אבל לגבי פרי חדש, אפשר מן הדין להקל.

ופסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שמותר לקנות בגדים חדשים בימי בין המצרים, עד ראש חודש אב. אך אין ללובשם עד לאחר תשעה באב.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה