הלכה ליום רביעי ז' תמוז תשע"ח 20 ביוני 2018

הפסק בשתיקה באמצע התפלה

תפלת העמידה, היא "תפלת שמונה עשרה", צריך שתאמר כולה ברציפות. ואסור להפסיק באמצע תפלת העמידה בשום דבר.

ובהלכה הקודמת כתבנו, שמי שהתחיל בתפלה, והחל לחוש בריח רע מחמת תינוק וכדומה, עליו להפסיק מיד בתפלה, כי אסור להתפלל במקום שיש בו ריח רע כזה. ועליו להמתין בשתיקה, עד שהילד יצא מן החדר, או שיעזוב המתפלל בעצמו את החדר, וילך למקום אחר ושם ימשיך בתפלתו.

ועתה נבאר את הדין, כאשר הפסיק אדם באמצע תפלתו, מחמת הריח הרע כנ"ל, למשך כמה זמן יוכל עוד להמשיך בתפלתו?

דברי מרן השלחן ערוך
מרן השלחן ערוך (סימן קד) כתב, שאם פסק בתפלתו "כדי לגמור את כולה" חוזר לראש. כלומר, מי שהפסיק באמצע תפלתו למשך שיעור זמן כזה, שהוא בכדי "לגמור את כולה" (את כל התפלה - כפי שנבאר), חייב לחזור לראש התפלה, ואינו יכול עוד להמשיך מן המקום שפסק.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (בספר הליכות עולם ח"א עמוד קסו), האריך בדין זה, וכתב שאין חילוק, אם פסק בתפלתו באונס, או ברצון, שבכל מקרה הדין הוא, שאם שהה "כדי לגמור את כולה", חייב לחזור לראש התפלה.

שיעור הזמן "לגמור את כולה"
וכמה הוא שיעור "לגמור את כולה"? בתלמוד ירושלמי אמרו, ש"במתפלל משערין", כלומר, כיצד קובעים כמה הוא זמן "לגמור את כולה", בכל אדם ואדם לגופו, שיבדוק, כמה זמן בדרך כלל נמשכת אצלו התפלה, שאם הוא מתפלל בדרך כלל במשך שבע דקות, הרי ששיעור "לגמור את כולה" אצלו, הוא שיעור שבע דקות. ואם הוא רגיל להתפלל שמונה דקות, הרי ששיעור לגמור את כולה אצלו, הוא שיעור שמונה דקות. שאם הפסיק בתפלתו (אפילו בשתיקה) למשך שמונה דקות, חייב לחזור לראש התפלה. (כן כתב הרשב"א בברכות יג. בשם הירושלמי. והביאו מרן בבית יוסף).

ואף על פי שהרא"ה בספר פקודת הלויים כתב, שאין לשער בכל אדם ואדם, אלא משערים באדם בינוני, כמה הוא הממוצע של משך זמן התפלה אצלו. מכל מקום מרן השלחן ערוך (סימן קד) פסק כדברי הירושלמי, שמשערים בכל אדם ואדם בפני עצמו. וכן העיקר להלכה.

לכן לסיכום: אדם שהפסיק בתפלתו בשתיקה, למשך זמן קצר, רשאי להמשיך בתפלתו. אבל אם הפסיק בתפלה למשך זמן ארוך, שהוא שיעור הזמן שהוא מתפלל בדרך כלל את כל תפלת העמידה, הרי שהפסק זה נחשב "הפסק", והוא אינו יכול להמשיך בתפלתו מן המקום שפסק, אלא עליו להתחיל מראש התפלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אדם שנאנס להפסיק באמצע התפילה לצורכי גופו [קטנים או גדולים] ולא שהה כדי לגמור תפילתו, האם חוזר למקום שהפסיק או חוזר לראש? י"ג סיון תשע"ג / 22 במאי 2013

חוזר למקום שפסק.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה