הלכה ליום שני כ"ג סיון תשפ"ג 12 ביוני 2023

ההלכה מוקדשת לברכה והצלחה לכבוד ידידינו הדגול רב הפעלים

הרב גולן שליט שליט"א

שה' יתברך ימלא כל משאלות לבו לטובה ולברכה
ויזכו הוא ונוות ביתו לכל מילי דמיטב

הוקדש על ידי

אברכי הכולל

יחוד – מעשה בהגאון מליסא

שאלה: האם מותר לשתי נשים להתייחד עם איש אחד?

תשובה: במסכת קדושין (דף פ:) מבואר, שאסור לאיש להתייחד עם אשה שאינה אשתו. כלומר, אסור להם להיות בבית אחד לבד, משום צניעות. ונחלקו רבותינו הראשונים אם איסור זה הוא איסור מן התורה ממש, או שאינו איסור אלא מדברי קבלה, כלומר מתקנת הנביאים. ויש אומרים שלכל הדעות איסור זה הוא מן התורה (יעלת חן בית חתנות סימן ז ד"ה גם).

ומבואר בשלחן ערוך (אבן העזר סימן כב סעיף ה) שאסור לאשה אחת להתייחד אפילו עם הרבה אנשים, אלא אם כן אחד מהם הוא בעלה. וכן אסור לאיש להתייחד אפילו עם הרבה נשים, אלא אם כן אחת מהן היא אשתו.

ומן האמור למדנו שאסור בהחלט לשתי נשים להתייחד עם איש אחד.

והגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון זצ"ל הביא מעשה אמיתי שאירע בענין זה. ואלו הדברים:

רבה של ליסה היה גדול הדור הגאון רבי יעקב מליסא (שנפטר לפני קרוב למאתיים שנה), אשר ספרו הנודע "נתיבות המשפט" הוא ספר יסודי לעוסקים בשלחן ערוך "חושן משפט". לאחר שנפטר הגאון לבית עולמו, הותיר בעולם בת אחת אלמנה, אשר גם לה היתה בת, נערה, ושתיהן גרו יחדיו בעיר ליסא (הגאון זצ"ל לא גר בליסא בסוף ימיו, אולם בתו נותרה לגור שם). לאחר כמה שנים, הנערה בגרה והשתדכה עם בחור אחד שעמדה להנשא לו.

באחד הימים, יצאה האם האלמנה, בתו של הגאון רבי יעקב מליסא, יחד עם בתה הכלה, לעיר הסמוכה, כדי לקנות שם את צרכי החתונה, שמלת כלה ובגדים וכיוצא בזה. לצורך הנסיעה, הזמינו עגלון אחד מן הגויים שעבדו בסביבה. ואמנם, השכם בבוקר הגיע העגלון סמוך לביתה של האלמנה כדי לקחתה לעיר הסמוכה.

העגלון, שהיה מאנשי המקום, ידע כי אותה בת עומדת להנשא, ולכן שיער בנפשו שהאם ובתה מבקשות לנסוע לעיר הגדולה על מנת לקנות שם את צרכי החתונה, ומן הסתם כסף רב טמון בכליהן. לכן במקום לקחת את האם ובתה לעיר הסמוכה, סטה מן הדרך, ופנה לכיוון קצה העיר ליסה, שם היה ביתו. בהגיעו סמוך לבית, סימן לחבריו שהתחבאו שם על פי הזמנתו מראש, וכולם יחד התנפלו על האשה ובתה, קשרו אותן בחבלים, סתמו את פיותיהן בסמרטוטים ושדדו את כל כספן.

העגלון וחבריו פחדו שמא תלכנה הנשים להודיע למשטרה על מה שנעשה. לכן החליטו לשרוף את שתיהן בתנור הגדול שהיה בבית העגלון, ועל ידי כך לא ישאר מהן זכר ואיש לא ידע מה עלה בגורלן.

מיהרו הרשעים, והחלו להבעיר את העצים בתנור, אך הבחינו כי לא די בכמות העצים על מנת להפטר משתי הנשים, לכן יצאו אל היער הסמוך ללקט גזרי עצים כדי להעלותם באש. לאחר כמה דקות חזרו אל הבית, והמשיכו להבעיר את האש. בינתיים, החלו מדברים ביניהם כיצד לחלק את השלל ששדדו משתי הנשים. העגלון טען כי מגיע לו חלק גדול מהכסף, מאחר והוא היה יוזם כל הרעיון, ולולי הוא לא היו יכולים להרויח דבר, אך חבריו התנגדו לדבריו והחלו צועקים עליו. באותה שעה, חלף ברחוב קצין משטרה, ומששמע את הצעקות, נכנס לבית. כאשר ראו אותו העגלון וחבריו, מיהרו לנוס מן המקום.

הקצין, שראה את כולם נסים, הבין כי יש סיבה לכך והחל לחפש בחדרי הבית. באחד החדרים ראה שתי נשים מוטלות על הרצפה כשהן קשורות. מיהר לחתוך את החבלים ולהתירן ממאסרן, ושאל אותן על שאירע, השיב להן את כספן, והן חזרו מבוהלות לביתן.

בלילה ההוא, ראתה האלמנה, בתו של רבי יעקב מליסא, את אביה בחלום. אמר לה אביה, דעי לך, שכאשר נודע לי שאתן שרויות במצוקה, עליתי למקום גבוה בעולמות העליונים, והתחלתי להתחנן לפני השם יתברך שיצילכן. אך תפלתי לא נענתה, משום שאת ובתך נכשלתן באיסור יחוד עם העגלון שלקח אתכן (הדרך היתה שוממה, בין היערות, וגם בזה שייך איסור יחוד). ואז התעלתי למקום עליון יותר, והתחננתי לפני ה' יתברך, שבזכות התורה שהרבצתי בישראל בספרי נתיבות המשפט, תנצלו מכל צרה וצוקה. ואז תפלתי נענתה.

האלמנה סיפרה לגבאי הקהלה את מה שראתה בחלומה, והם החליטו לכתוב את המעשה על פנקס הקהלה למען יעמוד ימים רבים.

לכן ידעו כל איש ואשה, שכאשר מתעוררת שאלה בעניני יחוד, יש לפנות לתלמיד חכם הבקי בהלכות הללו, שיורה להם כיצד יש לנהוג הלכה למעשה.

שאלות ותשובות על ההלכה

הרב הביא רק את דעת המחבר כהלכה פסוקה, אך לשיטת רמ"א אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים. ורק כתב להחמיר כמו אמוראים קדושים כ' תמוז תשע"ח / 3 ביולי 2018

ההערה נכונה. אלא שהרמ"א כתב את דינו עם חילוקים, שבלילה אסור, וצריך שיהיו כשרים, שאם אינם שומרי תורה כמו אלה החופשים שבזמנינו, בודאי אין להקל אפילו לשיטתו. ואנו לא יכולים להכנס לכל הפרטים בזה, לכן כתבנו את עיקר הדין, וכתבנו שבמקום שיש שאלה צריך שיפנו למורה הוראה מובהק.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה