הלכה ליום רביעי י"ח סיון תשפ"ג 7 ביוני 2023

מדה כנגד מדה לא בטלה – צער בעלי חיים

בגמרא במסכת סוטה (דף ח.) תניא, היה רבי אומר, במדה שאדם מודד בה מודדין לו. כלומר, באותו אופן שאדם מתנהג, כך נוהגים עמו מן השמים. וכמו שאמרו בגמרא (שבת קנא:) "כל המרחם על הבריות, מרחמים עליו מן השמים". וכן מצאנו במקומות רבים בדברי רבותינו, שהרשעים נענשים על מעשיהם במידה דומה למה שחטאו, והצדיקים מקבלים שכר טוב גם כן באותו ענין שפעלו בו לטובה.

ומטעם זה מצאנו במסכת סנהדרין (דף צ.), ואלו שאין להם חלק לעולם הבא, הכופר בתחית המתים מן התורה. כלומר, מי שאומר שעל פי התורה אין הדבר ברור שתתקיים לעתיד לבוא תחית המתים, הוא עצמו לא יקום בתחית המתים. ואמרו בגמרא, וכל כך למה? לפי שכל מדותיו של הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה, הוא כפר בתחית המתים, לפיכך לא יהיה לו חלק בתחית המתים.

וכן להיפך מזה, בשכר הטוב שהנתון לצדיקים, מצאנו בגמרא במסכת שבת (דף קיח.), אמר רבי יוחנן בשם רבי יוסי, כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמותֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ". וכן מבואר עוד בגמרא, שהמענג את השבת והנזהר לשומרה, ניצול משעבוד המלכות. ונותנים לו משאלות לבו. וכתב מרן הבית יוסף (סימן רמב) בשם מהר"י אבוהב, שמה שנותנין לו נחלה בלא מצרים, הוא מדה כנגד מדה, שכשם שהוא מפזר מעות בלא שיעור לצורך שבת, כן יתנו לו נחלה בלא שיעור. וכן מה שאמרו ניצול משעבוד מלכיות, לפי שמקבל עליו עול שבת מעבירין ממנו עול מלכיות. וכן נותנים לו משאלות לבו כדי שיוכל למלאת חפצו מכל עונג שירצה.

והנה לפני כמה שנים נסתלק מאתנו הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצ"ל, ובספר "מתוק האור" הובא מעשה נורא בענין "מידה כנגד מידה", שפעם הגיע לפני הגאון אברך אחד, ואמר שנולד לו תינוק אשר סובל מחסרון גדול, שיש לו רק חצי לשון בפיו (ה' ירחם). ולאחר מכן נולד לו ילד נוסף, וגם הוא סובל ממום דומה בלשון. וכעת אשתו מעוברת, והרופאים יעצו להם לפנות בדחיפות ליעוץ גנטי כדי לדעת כיצד לנהוג. האברך פנה אל הרב בשאלה מה עליו לעשות.

כששמע רבי אהרן לייב את השאלה, מיד השיב לאברך. יש לך בעיה בלשון! יש חטא גדול שחטאת בלשון! השיב לו האברך, מן הסתם דיברתי לשון הרע. ענה לו הרב, לא, לשון הרע הרבה מדברים, על עון זה לא נענשים בצורה כזו. אם כן, אמר האברך, באיזה עוון מדובר? אמר לו הרב, איני יודע, תחשוב בעצמך. הלך האברך לביתו בצער.

למחרת חזר האברך, ואמר לרב, כי נזכר שבבחרותו, תפס יונים בגג הבית (שכידוע היונים עלולות לגרום למטרד גדול), ותלש להן את מקורן. כששמע זאת הרב, מיד השיב, זהו העון שבעבורו נענשת כל כך! חזור בתשובה! שמע האברך והתוודה על עוונו בדמעות שליש, וקיבל על עצמו תשובה שלימה, ואכן נולד לו בן בריא ושלם. (המעשה כל כך מיוחד, עד שהגראי"ל שטינמן עצמו מצא לנכון לספרו).

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה