הלכה ליום ראשון י"ג סיון תשע"ח 27 במאי 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב יעקב בן לאה לולו עטייה

הוקדש על ידי

תלמידו

צוואה לנדות את אחד האחים

שאלה: אמינו ע"ה, צותה עלינו בצוואתה, שלא לשבת עם אחד מבניה, שהוא אחינו, שבעה, לא לדבר איתו לעולם, וכמובן לא להזמין אותו לשמחות. יש לציין שאחינו הוא אדם טוב וירא שמים, ורק בגלל קשיים וסיבות צדדיות, יחסיו עם אמנו לא עלו יפה. כיצד עלינו לנהוג?

תשובה: כתב רבינו הרא"ש בתשובה (כלל טו סעיף ה, הביא דבריו הטור בסימן רמ מחו"ס טז), האב שצוה לבנו שלא ידבר עם פלוני או שלא ימחול לו על מה שעשה לו, והבן היה רוצה להתפייס עמו אלא שחושש לצואת אביו, אין לו לחוש לצוואתו, שאסור לשנוא לשום אדם אם לא שיראהו עובר עבירה, והאב שצוהו לשנוא, אין בכוחו להעבירו על דברי תורה. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (שם).

כלומר, אף על פי שמצוה לכבד את ההורים בין בחייהם ובין לאחר מותם, מכל מקום מאחר וההמנעות המופגנת מדיבור עם אדם אחר, היא התנהגות של שנאה, והתורה אסרה על היהודים לשנוא זה את זה, לכן אין הבן מחוייב לשמוע לאביו שצוה עליו שלא לדבר עם יהודי אחר. ורק אם מדובר באדם שהוא בעל עבירות עד שמצוה לשנוא אותו, הרי שאז יש מקום לחוש לצוואת אביו ולהמנע מלדבר עם חבירו.

ולכן דוד המלך עליו השלום, צוה לפני פטירתו על בנו שלמה, (מלכים א, ב) לנקום בשמעי בן גרא שקילל אותו, וכמו שנאמר: "וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים, וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם וכו', וְעַתָּה אַל תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ, וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל". ואמנם שלמה המלך שמר את מצוות אביו כמו שמבואר בכתובים.

ומאחר ובנדון שלנו לפי דבריכם, אחיכם הוא אדם ירא שמים, והכעס הגדול שהיה לאמכם עליו נבע מסיבות שאינן מצדיקות את הרחקתו מכל המשפחה, ובודאי שאינן מצדיקות את הצוואה שלא לדבר איתו, לכן אסור לכם לשמוע לצוואת אמכם, ומה טוב אם תשפיעו על אחיכם לעלות לקברה ולבקש ממנה מחילה כדת וכדין, ומכאן ולהבא תמשיכו את חייכם באהבה ואחווה שלום ורעות.

ובענין שלפניכם עוד מצוה מיוחדת מוטלת עליכם להתרחק ממריבות ולנהוג זה עם זה באהבה ואחוה, כי תעודה בידינו מאת תורתינו הקדושה, שחפץ ה' שהאחים יהיו תמיד בשלום ובאהבה. ודבר זה למדנו מכך שאסרה התורה על האדם לישא לאשה את אחות אשתו כל זמן שאשתו חיה. כלומר, אסור לאדם לישא שתי אחיות. ומבואר בתורה הטעם לאיסור זה (ויקרא, יח, יח), משום שרצון ה' יתברך, ששתי אחיות יחיו באהבה ואחוה זו עם זו, ואין זה רצון ה' שתכנס חס ושלום שנאה ביניהן, ומאחר ושתי נשים לאיש אחד בדרך כלל אינן אוהבות זו את זו, לכן הזהירה התורה שלא ישא אדם שתי אחיות. וכמו שמפורש בפירוש הרמב"ן על התורה.

ולכן גם אמכם שנמצאת עתה בעולם האמת, יודעת כבר כי כל מה שצותה, הכל הבל, ודבריה היו מוטעים לגמרי, וגם היא חפצה שתמשיכו בחייכם באהבה ואחוה, ואדרבה, יהיו הדברים לה לנחת רוח בעולם העליון.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה