הלכה ליום חמישי ג' סיון תשפ"ב 2 ביוני 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

משה בן מרים ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אחיין

סחיטת פירות בחג

שאלה: האם מותר לסחוט פירות בחג השבועות?

תשובה: בהלכות הקודמות למדנו שכל המלאכות שאסור לעשותן בשבת, אסור לעשותן גם ביום טוב. מלבד מלאכה שהיא "מלאכת אוכל נפש", כלומר, מלאכה שמיועדת לצורך אכילת בני אדם. כמו מלאכת בישול, טיגון וכיוצא בזה.

אולם בהלכה הקודמת למדנו, שיש מלאכות שהן לצורך אוכל נפש, ובכל זאת אסור לעשותן ביום טוב. ולמשל, אסור לאדם לקצור שדהו או לבצור כרמו בחג, וכן אסור לקטוף פירות מן האילנות ביום טוב.

והזכרנו את דברי התלמוד ירושלמי, שעלינו לחזור ולהזכירם כדי להסביר את כללי הדברים:

נאמר בתורה, "אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם", ומיד לאחר מכן נאמר בתורה "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת", ללמדינו, שלא כל מלאכת "אוכל נפש" הותרה ביום טוב, אלא רק מ"שימור ואילך". ו"שימור", הוא שמירת המצות, שלא יחמיצו בשעה שהן בצק. כלומר מזמן לישת הבצק והלאה, מותר לעשות כל מלאכה לצורך אוכל נפש, אבל מלאכות שנערכות לפני הלישה, אסור לעשותן ביום טוב.

לפיכך, לישת הבצק, אף על פי שהיא אסורה בשבת, ביום טוב היא מותרת, וכן טיגון ובישול וכיוצא בזה, מותר לעשותן ביום טוב. אבל מלאכות קצירה, או דישה או סחיטה או ברירה, שהן מלאכות שנעשות לפני הלישה, אסור לעשותן ביום טוב, כפי שהן אסורות בשבת.

ומן האמור אנו למדים לענין סחיטת פירות ביום טוב, שמכיון שהסחיטה היא תולדה של מלאכת "דש", (שעל ידי הסחיטה הוא מפרק את המשקה משאר הפרי), לכן אסור לסחוט ביום טוב פירות להכנת משקה. שהרי מלאכת "דש" היא מלאכה שהיו עושים לפני לישת הבצק, כאשר היו דשים את התבואה בשדה. ולכן מלאכה זו אסור לעשותה ביום טוב. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן תצה ס"ב).

וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה, יום טוב, עמוד עג), שאסור לסחוט פירות ביום טוב. ובכלל האיסור סחיטת תפוזים או אשכוליות או תותים ורימונים וכיוצא בזה. שמאחר והמלאכות הללו קודמות למלאכת ה"לישה" אסור לעשותן ביום טוב. מלבד מקרים מיוחדים שבהם היקלו רבותינו, כפי שהסברנו בהלכה הקודמת לגבי גרירת תפוחי אדמה ביום טוב.

ולסיכום: אסור לסחוט פירות ביום טוב. (מלבד לימונים, שמעיקר הדין מותר לסוחטן גם בשבת למנהג הספרדים).

שאלות ותשובות על ההלכה

מחילה, כתבתם שאסור לברור ביום טוב מבלי לחלק.

אך לכאורה, מותר לברור ביום טוב לצורך אותו היום.

גם אם מדובר בפסולת, גם אם מדובר שלא לאלתר (כל עוד זה ליום טוב עצמו) וגם בכלי. ט' סיון תשפ"ב / 8 ביוני 2022

הכוונה היתה ברירה באופן כללי. יש מקרים שמותר לברור, וביום טוב אפילו פסולת מתוך אוכל מותר לצורך אכילה כשכך יותר נוח, אבל באופן כללי הברירה אסורה ביום טוב כמו בשבת, ולא כדברי טועים, שאומרים שאין איסור ברירה ביום טוב.

לא ברור כל כך מדוע לא הקלו חכמים גם בסחיטת פירות כמו שהקלו בגרירת תפוחי אדמה.
הרי לפי מה שכתבתם לגבי תפוחי אדמה, גם בסחיטת פירות עושים זאת במסחטה פרטית שיש בבית (ראה מה כתבתם  בהלכה ששלחתם אתמול לגבי תפוחי אדמה)
ולא סוחטים הרבה אלא לצורך יום טוב בלבד, וכמו כן אי אפשר לסחוט יום לפני החג שהרי הויטמינים וטעם המיץ ייפגמו ( ראה פסקה אחרונה בהלכה שכתבתם לגבי גרירת תפוחי אדמה) א' סיון תשע"ח / 15 במאי 2018

יש חילוק בין מלאכת טוחן, שהיקלו בה בביתו של האדם, מפני שהיא מלאכה חיונית לשמחת יום טוב, לבין מלאכת הסחיטה, שהיא תולדה של מפרק, שהחמירו בה יותר, כדי שלא יבואו להקל במלאכת מרקד שהיא אסורה לגמרי ביום טוב.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה