הלכה ליום חמישי י"א אייר תשפ"ב 12 במאי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

מדת הענווה

שנינו בפרקי אבות, משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע. ולכאורה, היה נכון יותר לומר, משה קיבל תורה "מאת ה'", שהרי לא הר סיני נתן למשה את התורה, ולכאורה אין כאן המקום לציין את המיקום הגיאוגרפי של מתן התורה, אלא ממי נתנה, כפי שאחר כך מתואר למי מסרה, ליהושע, ויהושע מסרה לזקנים.

וביאר מרן רבינו הגדול זצ"ל, כי יש להסביר את הענין על פי מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה במדרש, שבשעה שבא הקדוש ברוך הוא לתת את התורה לישראל, היו ההרים רצים ומדיינים אלו עם אלו, זה אומר, עלי התורה ניתנת, וזה אומר, עלי התורה ניתנת, (וכמובן שאין הכוונה בזה שההרים עצמם הלכו ודיברו אלה עם אלה, כי ההרים הם דוממים, אלא יש לפרש הכוונה, שהמלאכים הממונים על אלה ההרים, רצו מאד שהתורה תינתן על ההר שבאחריותם. ויש בזה עוד פירושים שונים), תבור בא מבית אלים, וכרמל בא מאספמיא. אמר להם הקדוש ברוך הוא, "למה תרצדון הרים גבנונים ההר חמד אלהים לשבתו אף ה' ישכון לנצח". כלומר, למה תעשו דין עם הר סיני, והרי כולכם בעלי מומים ("גבנונים") לעומת הר סיני. כלומר, קורא הקדוש ברוך הוא לכל ההרים הגאים, בעלי מומים. וסיני שאינו גאה, אלא עניו, שהוא נמוך מכל ההרים, נחשב שאינו בעל מום לעומתם. ומכאן אמר רב אשי, כל המתייהר, הרי הוא בעל מום.

ולפי זה יש ליישב את שאלתינו, במה שאמר התנא "משה קיבל תורה מסיני", כי הכוונה בזה, שלא תאמר, מה הטעם שזכה משה רבינו לקבל את התורה בהר סיני, ולא אדם אחר, על זה אמר, משה קיבל תורה "מסיני", שכשם שהר סיני זכה שעליו תנתן התורה מחמת ענותנותו ושפלותו, מזה הטעם זכה גם כן משה רבינו עליו השלום לקבל את התורה, כיון שהיה עניו מאד. וכמו שהעיד עליו השם יתברך, "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה". ואמרו במדרש, מה תלמוד לומר "מכל האדם", אלא שהיה עניו מאד ואינו מתגאה במדה מן המדות שבני אדם מתגאים בה, כגון החכמה והנבואה והמלכות, ואף על פי שהיו בו כל המדות הללו, היה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה. ולכן כשאמר משה להקדוש ברוך הוא "מי אנכי כי אלך אל פרעה", אמר לו הקדוש ברוך, זה לך האות כי אנכי שלחתיך, שהיא הנותנת, בגלל שאתה ממעט את עצמך, אני שולח אותך ולא את איש אחר.

והנה במה שקרא השם יתברך לבעל גאווה בעל מום, מה שאין כן בעלי המדות אחרות, יש להסביר קצת, כי בעלי רוב המדות הרעות, אינם בעלי חסרון גדול כבעל הגאווה, שהרי מי שהוא כעסן, בנקל יוכל לדעת לכל הפחות את חסרונו שהוא כועס מהר. וכן מי שהוא קמצן, בתוך זמן לא רב, יבחין כי קשה לו לתת מממונו יותר משאר חבריו, וידע שיש בו ממדה זו של הקמצנות, מה שאינו כן בעל הגאווה, שיוכל אדם להיות גאה כל ימיו, ולעולם לא יבחין במדה מגונה זו הנמצאת בו. ולכן כל אדם חייב לשים לב על עצמו, שלא יתדרדר למדה מושחתת זו של הגאווה, שאין הקדוש ברוך יכול לסבול את מי שהוא גאה, כמו שנאמר "תועבת ה' כל גבה לב", אבל מי שהוא עניו, הוא חביב מאד לפני ה', שבזכות מדה זו זכה משה לקבל את התורה שהעמידה את אומתינו כאומה.

שאלות ותשובות על ההלכה

היום בבית סםר אמרתי נטילת ידיים ושחכתי שהביאו לי מעדן של שהכל אז אמרתי למדנו חוקיך. עשיתי מה שצריך לעשות? י"א אייר תשפ"ב / 12 במאי 2022

לא כל כך הבנתי את השאלה. אם הכוונה היא שנטלת ידיים כדי לאכול פת לחם, ואחר כך ראית שאין לך פת לחם, או שאינך רוצה לאכול פת לחם, אינך חייב לאכול לחם, ולא לומר למדני חוקך. נטילת ידיים ניתקנה למי שהתכונן לאכול לחם, ואם אחר כך הוא התחרט מאיזו סיבה, אין כאן ברכה לבטלה. 

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה