הלכה ליום שלישי י"ח אייר תשפ"ג 9 במאי 2023

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שמעון ישראל בן רחל

רפואה שלימה וחזרה לאיתנו הראשון בקרוב ממש בעזרת ה׳

הוקדש על ידי

אנונימי

יום ל"ג לעומר

היום הוא יום ל"ג לעומר, שבו שמחים בהילולא של התנא האלהי רבי שמעון בר יוחאי זכותו תגן עלינו אמן.

כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כי אחד הדברים שמצאנו ברבי שמעון בר יוחאי, שלא נמצאה להם דוגמא אצל אחרים מגדולי רבותינו, היא גילוי סודות התורה. כי עד זמנו של רבי שמעון בר יוחאי, לא ניתנה רשות מן השמים לשום אדם לגלות את סודות התורה ברבים, (וכמו שאומרים בפתיחת אליהו), עד שהופיעה דמותו של רבי שמעון, שזכה לגלות סודות התורה והקבלה ברבים לתלמידים צדיקים וחסידים, "דָרַשׁ כָּל תַּעֲלוּמוֹת בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת", ואחת הסיבות לכך שזכה רבי שמעון למה שלא זכו תנאים אחרים, היה מפני מסירותו ללא גבול בשקידה על לימוד תורתינו הקדושה, וכמו שאמרו במסכת שבת (יא.), "כגון רבי שמעון בר יוחאי שתורתו אומנותו". כלומר, לשם ולתפארת נודע שמו של רבי שמעון, שהיה ראוי לקרוא עליו יותר מעל אחרים את התואר "תורתו אומנותו".

כל זאת משום שרבי שמעון בר יוחאי היה נאמן לשיטתו (במסכת ברכות לה:), כי על עם ישראל מוטל לשבת ולעסוק בתורה יומם ולילה, כמו שנאמר "והגית בו יומם ולילה" פשוטו כמשמעו. ומלאכתן של ישראל תעשה בידי אחרים, "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם", רבי שמעון בר יוחאי לא היה יכול לסבול את העוזבים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה של פרנסה. וזאת משום שהוא ידע היטב את ערכה הרב של התורה הקדושה. (מאור ישראל דרושים, עמוד קסא).

מעשה בתלמיד אחד של רבי שמעון בר יוחאי, שיצא מארץ ישראל חוץ לארץ, כדי לעשות עסקים. חזר לארץ ישראל, והנה כל חבריו ראו שהוא נעשה עשיר גדול, והיו עומדים ומתקנאים בו על עושרו, והחלו לחשוב, אולי גם להם כדאי לצאת לתקופה מסויימת לחוץ לארץ, להרויח הון, ולשוב ארצה לחיות בהרווחה.

שמע על כך רבי שמעון בר יוחאי, אסף את כל תלמידיו והוציאם לבקעה אחת הסמוכה להר מירון, התפלל ואמר, בקעה בקעה! התמלאי דינרי זהב! התחילה הבקעה מושכת כמו נהר של דינרי זהב לפניהם. עמדו התלמידים והשתוממו. אמר להם רבי שמעון, אם זהב אתם מבקשים, הרי זהב! טלו לכם! אולם תהיו יודעים, כל מי שהוא נוטל עכשיו, נוטל מהחלק ששמור לו לעולם הבא, שאין מתן שכרה של תורה בעולם הזה אלא לעולם הבא, כמו שאמרו במסכת עירובין (כב.), "היום" לעשותם, ו"מחר" לקבל שכרן.

נלמד מן הדברים, מהו העיקר ומהו הטפל. מהם הדברים החשובים באמת בחיינו, על מה כדאי לבזבז את כל כוחותינו וזמנינו, לאילו כיוונים בחיים כדאי לנו לנווט את בנינו ובנותינו. "וְדַע, מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא".

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יכולים לשמוע מוזיקה לאחר יום ל"ג בעומר ? כ' אייר תשע"ח / 5 במאי 2018

מותר לשמוע מוזיקה אחר ל"ג לעומר.

האם יכולים לשמע מוזיקה ביום לג לעומר? י"ח אייר תשע"ח / 3 במאי 2018

מותר לשמוע מוזיקה מדיסק וכדומה, ביום ל"ג לעומר. ואם עושים סעודת מצוה, או שמחת מצוה (כמו שעושים בהר מירון), אפשר להקל אפילו בכלי נגינה. כפי הדין בכל ימות השנה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה