הלכה ליום שני ה' אייר תשפ"ד 13 במאי 2024

ההלכה מוקדשת לזכותם של

חללי צה"ל הי"ד

מגיני ארץ קדשינו יחד עם כל קדושי עם ישראל תעמוד לעד להגן אלף המגן על משפחותיהם ויעמדו בתפילה לפני כסא כבודו על כל עם ישראל לבל נוסיף לדאבה עוד, וכמו שנאמר, לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי ה' יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך, ויקויים בנו מקרא שכתוב, ושמתי מקום לעמי לישראל, ונטעתיו ושכן תחתיו, ולא יוסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה. וקראת ישועה חומותינו ושערנו תהלה, ותחזינה עינינו בבנין בית מקדשינו אהל בל יצען, בל יסע יתדותיו לנצח, וכל חבליו בל ינתקו, וכבר נאמר, כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה, מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל. ואת רוח הטומאה יעביר מן הארץ ובא לציון גואל במהרה בימינו. אמן.

הוקדש על ידי

הלכה יומית

מִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם

היום הוא יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, לקריאת דברינו בענין זה ראה כאן

נאמר בספר ישעיהו (פרק נח): "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת, כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם". כלומר, רצה הקדוש ברוך הוא שיהיו בניו, בני ישראל, מטיבים אלו לאלו, ושיהיו טובים לבריות, ורצה שניתן מלחמינו לרעבים, ונדאג לעניים לדיור ולבגדים, ולא נתעלם מבשרינו. כלומר, חובה מיוחדת יש לתת צדקה ולסייע בגמילות חסדים לאנשים שהם קרובינו, כמו בני משפחה קרובים ורחוקים, (וכן שנטיב באופן מיוחד לשכנינו ולמקורבינו, כי טוב שכן קרוב מאח רחוק. כמו שכתב ביביע אומר ח"ב אה"ע סימן ז).

ומובא בתלמוד ירושלמי (מסכת כתובות פרק יא הלכה ג), מעשה ברבי יוסי הגלילי, שסבל רבות מאשתו, שהיה לה מזג קשה, והיתה מצערת אותו מאד. עלה רבי אלעזר בן עזריה לביתו של רבי יוסי הגלילי, ואמר לו, רבינו! גרש את האשה הזו! כי אין כבודך לדור עם אשה כזו שמתנהגת איתך בצורה לא יפה! השיב לו רבי יוסי הגלילי, הסכום שהתחייבתי לאשתי בכתובה, הוא סכום עצום, ואין לי אפשרות לשלם סכום כזה ולכן איני יכול לגרש את האשה הזו. אמר לו רבי אלעזר, אני אתן לך את סכום הכתובה ותגרש אותה. וכך באמת עשה רבי יוסי, עמד, שילם לאשה את כל כתובתה וגירש אותה, ופנה הוא לדרכו והיא לדרכה.

רבי יוסי הגלילי המשיך בחייו, היה עוסק בתורה מתוך קדושה וטהרה, וגם זכה להתפרנס בכבוד, עד שהיו לו כמה בתים ודי כסף לפרנסתו ולפרנסת בני ביתו. גרושתו לעומת זאת, הלכה ונישאה ליהודי אחר שהיה שומר העיר. אולם לאחר זמן, הורע מזלם, בעלה ירד מנכסיו ונעשה עני. ואם לא די בכך שנעשה עני, הרי שגם חלה בשתי עיניו ונעשה עיור לגמרי. מה עשתה אותה אשה? בלית ברירה, היתה מוליכה את בעלה ברחובות העיר, ומדריכה אותו לדפוק על דלתות הבתים כדי לקבץ צדקה לצורך מחייתם.

פעם אחת, חזרו על כל בתי העיר ולא נתנו להם כלום. אמר לה בעלה, אין כאן עוד רחוב שנוכל לקבץ שם נדבות? השיבה לו האשה, יש עוד רחוב אחד, שבו גר אישי הראשון, רבי יוסי הגלילי, ואיני יכולה להכנס לשם כי אני מתביישת שיראו אותי במצב כזה. שמע בעלה את הדברים וחרה אפו, כאילו היא מתביישת על כך שנישאה אליו, לכן תפס אותה בידו והכה אותה כמה מכות, והיא החלה צועקת עליו ומשיבה לו מנה אחת אפים, וכך עמדו והתבזו מאד ברחובה של עיר במצב מחפיר.

עבר שם רבי יוסי הגלילי, ושמע את קולם שהם מתבזים בשווקים וברחובות. מיד לקח את שניהם, וסידר להם בית אחד מתוך כמה בתים שהיו לו, והיה מעלה להם מזונות ומפרנסם כל ימי חייהם, (כי הוא האריך ימים אחריהם), משום שנאמר "וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם", ודרשו רבותינו, זו גרושתו של אדם, שאפילו אחרי שמתגרש ממנה היא נקראת "בשרו", (שהרי אם יבוא לישא את אחותה של גרושתו, נאמר להם שהם אסורים זה לזו, כי היא אחות בשרו).

ומובא עוד בדברי רבותינו (במדרש ויקרא פר' בהר), שבימיו של רבי תנחומא היתה עצירת גשמים, והיו צריכים בני האדם שירד גשם מן השמים. באו הציבור לפני רבי תנחומא, אמרו לו, רבינו! גזור על תענית ציבור כדי שיתענו ויתפללו כולם וירד גשם! גזר רבי תנחומא תענית, ולא ירד גשם. שוב פעם גזר תענית, ולא ירד גשם. בפעם השלישית קם ודרש בציבור, שכל אחד ילך ויקיים מצוות צדקה כמה שיוכל (תורת חיים על מסכת עבודה זרה דף ה.), כדי לזכות את ישראל שיהיו ראויים לגשם.

קם אחד האנשים משומעי לקחו של רבי תנחומא, לקח מביתו כסף ממה שהיה לו, ויצא לשוק, והנה פגשה אותו גרושתו. נגשה אליו ואמרה לו, תזכה בי היום למצוות צדקה, כי מאותו יום שיצאה האשה וגירשת אותה, לא ראתה שום דבר טוב. ראה אותו תלמיד שגרושתו נמצאת במצב קשה מאד, שלא היו לה בגדים כראוי והיתה שרוייה בצרה גדולה, התמלא עליה ברחמים ונתן לה סכום כסף חשוב ממה שהיה בידו. והלך לו.

באותה שעה שאותו אדם דיבר עם גרושתו בשוק, עמד שם אדם אחד וצפה בהם. בא לפני רבי תנחומא ואמר לו, כבוד הרב, איך אתה יושב כאן בבית המדרש כאשר נעשית עבירה? שאל אותו רבי תנחומא, מה ראית? אמר לו ראיתי את אותו אדם מדבר עם גרושתו בשוק ונותן לה מעות.

שלח רבי תנחומא להביא אליו את אותו אדם, בא לפניו, אמר לו רבי תנחומא, בני, אינך יודע שהעולם בצער? בני האדם נמצאים בצער, הבהמות נמצאות בצער, ואתה הולך לגרושתך ונותן לה כסף? אינך יודע שלא נכון להתנהג כך? השיב אותו אדם לרבי תנחומא, וכי לא אתה דרשת "ומבשרך לא תתעלם", שהכוונה אפילו לגרושתו של האדם? ולא אתה אמרת שיצאו כל אחד ואחד ויקיימו מצות צדקה? לכן לקחתי ממה שהיה בידי, ויצאתי לחפש מצוה, ופגשה אותי גרושתי ואמרה לי, תזכה בי היום למצוה שמהיום שיצאה מביתי לא ראתה טובה בחייה. כיון שראיתי אותה בלי בגדים ראויים ובצרה גדולה, נתמלאתי עליה רחמים ונתתי לה מעות, שנאמר "ומבשרך לא תתעלם".

באותה שעה הגביה רבי תנחומא פניו לשמים ואמר, רבונו של עולם! ומה אם בשר ודם, שמטבעו הוא אכזרי על גרושתו, ואין עליו חיוב לתת כסף לגרושתו, כיון שראה אותה בצרה גדולה נתמלא עליה רחמים ונתן לה, אנו שאנו בניך בני בחוניך, בני אברהם יצחק ויעקב, ומזונותינו עליך, על אחת כמה וכמה! באותה שעה ירדו גשמים ונתרווח העולם.

נלמד כמה על האדם לשפר את מעשיו ותקן את הרגשותיו, שאפילו אם מישהו ציער אותו ופגע בו, (והרי כמעט ואין פגיעה כואבת יותר מריב בין בני זוג), בכל זאת כאשר היתה גרושתו זקוקה לעזרה, הוא התגייס בכל כחו לסייע לה. זכותם של התנאים הקדושים תגן עלינו אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

" ... ואין עליו חיוב לתת כסף לגרושתו" ו "מבשרך אל תתעלם" הווי חיוב, או עצה טובה קמ"ל ? ט"ז אייר תשע"ח / 1 במאי 2018

הכוונה היא, שהוא לא חייב במזונותיה, שהרי היא אינה אשתו. ובכל זאת יש כלפיה חיוב יותר מאשר כלפי אנשים אחרים.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה