הלכה ליום שני י"ב תמוז תשפ"ב 11 ביולי 2022

ההלכה מוקדשת לרפואת הילד

ליאון בן לאה וארי הי"ו

שניפצע בתאונה בזכות ההקדשה והלימוד הקדוש ברוך ישלח לו רפואה שלמה במהרה אמן.

הוקדש על ידי

משפחת שמלאשוילי ווקנין חן

פרטים בענין אכילת גבינה אחרי בשר

בהלכות הקודמות ביארנו, שלאחר אכילת מאכלי בשר, יש להמתין שש שעות, לפני שיאכל מאכלי חלב.

יולדת ומניקה
יולדת, בתוך שלושים יום מלידתה, יכולה לאכול מאכלי חלב אחרי מאכלי בשר, ואינה צריכה להמתין שש שעות, אלא די לה שתנקה שיניה היטב, ואז רשאית לאכול מאכלי חלב. ואישה מינקת שצריכה לחלב כדי שיהיה לה מה להניק, כתב הגאון הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א, שיכולה להקל לאכול מאכלי חלב אחר שתמתין שעה אחת מזמן אכילת הבשר, ונכון שתנקה את שיניה היטב כדי שלא ישארו בהם שאריות של בשר.

תבשיל של בשר, ללא הבשר עצמו
האוכל תבשיל של בשר, ולא אכל מהבשר עצמו, כגון בשר המבושל ברוטב ,ואכל רק מהרוטב ורוצה אחר כך לאכול גבינה. כתב בספר כנסת הגדולה, שהמנהג להחמיר בזה כדין מי שאכל מהבשר עצמו, ואף אם אינו רוצה לאכול גבינה ממש, אלא תבשיל שיש בתוכו גבינה, גם כן צריך להמתין שש שעות. וכן כתב הגאון רבי עקיבא איגר, וכן פסק בספר בן איש חי.

וכפי שכתבנו בהלכה שפורסמה לאחרונה, שמעיקר הדין המיקל להמתין חמש וחצי שעות בין אכילת בשר עוף לאכילת מאכלי חלב, יש לו על מה שיסמוך. וכתבנו להקל בזה במאכלי עוף. כמו כן יש להקל בזה באדם שאכל תבשיל בשר, בלי הבשר עצמו. שרשאי להמתין חמש וחצי שעות ולאכול מאכלי חלב.

ולסיכום: יולדת, בתוך שלושים יום מלידתה, רשאית לאכול מאכלי חלב אחרי מאכלי בשר, בתנאי שתנקה את שיניה היטב, שלא תשאר שם ממשות של בשר. וכן אשה מניקה, שצריכה לשתות חלב לצורך ההנקה. רשאית לשתות חלב אחרי בשר, בתנאי שתמתין לכל הפחות שעה אחת, וטוב שתנקה שיניה היטב.

האוכל תבשיל בשר ללא הבשר עצמו, צריך להמתין שש שעות לפני שיאכל מאכלי חלב. ואם ימתין חמש וחצי שעות בלבד, יש לו על מה שיסמוך.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה