הלכה ליום חמישי ב' שבט תשע"ח 18 בינואר 2018

ציציות בחוץ

נאמר בתורה: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָ֑ם וכו', וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם".

וממה שנאמר "וראיתם אותו", משמע שיש לראות את הציצית בשעה שלובש אותה. וכן ביאר רבנו סעדיה גאון, שלשון "ציצית", הוא מלשון הצצה, שהיא ראייה. ומכאן שיש לראות הציציות. וכן כתב רבנו אברהם אבן עזרא. (וראה בתשובת הרשב"א ח"ז סימן תקסח).

ומכל הדברים הללו משמע, שיש ללבוש את הציצית באופן שיוכלו לראות לכל הפחות את הציציות. וכפי שנהגו האשכנזים, שמניחים את הציציות מחוץ לבגדים, וכך רואים אותן כל הזמן.

אולם בעל העיטור (בהלכות ציצית סוף ח"ג) והמרדכי (הל' ציצית סימן תתקמג) בשם רבו המהרם מרוטנבורג כתבו, שיש ללבוש את הטלית קטן (שנקראת בזמנינו "ציצית") מתחת לבגדים, ובשעה שהאדם לובש את הציצית, אז הוא רואה אותה ויוצא ידי חובת המצוה כהלכתה.

אולם גם בעל העיטור הביא בסוף דבריו את דברי רבינו יצחק מרון הלוי, שכתב שהטלית קטן צריכה להיות על הבגדים. ולכן הרוצה לקיים מצות ציצית מן המובחר צריך ללבוש את הטלית קטן על מלבושיו.

גם מרן בשלחן ערוך (סימן ח) כתב, שעיקר מצות ציצית ללבוש אותה על הבגדים, "כדי שיראנו תמיד ויזכור את מצוות ה'", אולם יש בזה קצת סתירה בדברי מרן השלחן ערוך, כי במקומות אחרים משמע מדברי השלחן ערוך שלובשים את הטלית קטן תחת הבגדים.

והמאמר מרדכי כתב, שלדעת מרן השלחן ערוך טוב ללבוש את הטלית קטן על הבגדים, אולם מרן השלחן ערוך לא התעלם מכך שהמנהג הוא ללבוש את הטלית קטן מתחת לבגדים, ולכן כתב בכמה מקומות כמה דינים על פי מנהג זה.

ובאמת שבבית יוסף ובדברי כל האחרונים מבואר שהמנהג הוא שלובשים את הטלית קטן תחת הבגדים. וגם הציציות מכוסות תחת הבגדים. ובבית יוסף הביא את תשובת הריב"ש שמשמע ממנה שעיקר המצוה היא להסתכל על הציציות בשעה שקורא קריאת שמע ואומר "וראיתם אותו". וכן בשעת העטיפה. ורבותינו גדולי האחרונים הספרדים הביאו שלפי דברי רבנו האר"י הקדוש יש ללבוש את הטלית קטן תחת כל הבגדים, ומטעם זה הספרדים נהגו ללבוש את הטלית קטן מתחת לכל הבגדים. וכן כתב רבי יעקב רקח, שרבנו האר"י היה לובש בעצמו את הטלית קטן תחת כל הבגדים כמנהג הספרדים עד עתה.

אבל האשכנזים נהגו ללבוש את הציצית על הבגדים, או לכל הפחות נהגו שהציציות עצמן תצאנה מחוץ לבגדים. ובמנהג זה החזיקו בני הישיבות עד הזמן הזה, ומקיימים בעצמם את הפסוק "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", שבכל מקום שאדם הולך כך, רואים עליו שהוא יהודי המקפיד על דקדוק המצוות.

ולכן לפני כחמישים שנה היו שחפצו לשנות בזה את מנהגם של בני הישיבות הספרדים, שאף הם יתחילו להוציא את הציציות החוצה, כדי להתבלט במצוה זו, ומטעמים נוספים, אולם הגאון רבנו עזרא עטיה זצ"ל, עמד על כך שיש להשאיר את המנהג על מקומו.

ולמעשה מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל נשאל בענין זה פעמים רבות, ובנו הגאון הראשון לציון שליט"א כתב בזה הן בספריו ילקוט יוסף, והן בספרו "שו"ת הראשון לציון", ושם כתב, שאף על פי שמנהגנו בזה הוא על פי הקבלה שלא להוציא ציציות כלל, מכל מקום מי שחש בזה חיזוק ביראת שמים וכדומה, ובפרט בכך שעל ידי זה הוא מתבדל משכניו שאינם הולכים בדרך התורה, אפשר להורות לו שיוציא ציציות, ולאחר מכן לכשיתאפשר יחזור למנהג רבותינו הספרדים ויכניס את הציציות בפנים.

וכן בני ישיבות שמטעמים שונים רוצים להוציא ציציות, רשאים לעשות כן. ואף נכדיו של מרן זצ"ל היו בהם שהיו מוציאים ציציות, ומרן זצ"ל היה רואה כן ולא אמר על כך כלום. רק לאחר נשואיהם חזרו למנהג הספרדים המקורי, על פי דברי הרב האר"י, והחלו מכניסים את הציציות תחת הבגדים.

ולסיכום: האשכנזים נוהגים להוציא ציציות. והספרדים נהגו ללכת עם הציציות בפנים. וספרדי שרואה שהוצאת ציציות תגרום לו לתועלת בעבודת ה' וכדומה, רשאי להוציא ציציות. אולם באופן כללי על הספרדים ועל האשכנזים להחזיק במנהגים שלהם, והספרדים שנהגו תמיד להכניס ציציות, צריכים להמשיך במנהגם.

שאלות ותשובות על ההלכה

לא מצאתי את תשו' הרשב"א הנז' כ"ו אדר תשפ"ג / 19 במרץ 2023

ח"ז סימן תקלח. תבורך,

האם בבית אבלים מותר להיות עם הציציות בחוץ ? הרי אומרים שהנפטר נמצא בביתו 7 ימים י"ג חשון תשפ"ב / 19 באוקטובר 2021

מותר בלי שום חשש. ( נפטר בביתו, יש שם השארת הנפש שלו, אבל אין כאן את דיני לועג לרש ששייכים רק בבית העלמין).

שלום וברכה.
אני במשך כל השנים הלכתי עם ציצית בחוץ(לא מסיבה מסיויימת..פשוט כך הורגלתי בתור ילד)ולפני שנתיים התחלתי ללכת עם ציצית בפנים.
במהלך השירות שלי הלכתי עם המדים עם ציצית בחוץ בשביל לעשות קידוש ה'.
אני תוהה לעצמי אם כדאי ללכת גם ביום יום עם ציצית בחוץ מבחינת קידוש ה' י"א אדר תשפ"א / 23 בפברואר 2021

במצב כזה כדאי לך מאד ללכת עם ציציות בחוץ. תבורך מפי עליון,

שירת נשים שיש תוכן טוב ואין שום חשש לשיר רגבים האם מותר לשמוע לבני ישיבות (האם מרן התייחס לזה לגבי דין בבני ישיבות) י"ח תשרי תשפ"א / 6 באוקטובר 2020

הרי קרוב הדבר שיבואו לידי הרהור. לכן כתב מרן זצ"ל במכתב לתלמידי ישיבת יקירי ירושלים שימנעו מכך. 

שירת נשים שיש תוכן טוב ואין שום חשש לשיר רגבים האם מותר לשמוע לבני ישיבות (האם מרן התייחס לזה לגבי דין בבני ישיבות) י"ח תשרי תשפ"א / 6 באוקטובר 2020

הרי קרוב הדבר שיבואו לידי הרהור. לכן כתב מרן זצ"ל במכתב לתלמידי ישיבת יקירי ירושלים שימנעו מכך. 

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה