הלכה ליום חמישי ד' שבט תשפ"ב 6 בינואר 2022

קניות לכבוד שבת

שאלה: אני מקפיד לקנות לכבוד שבת הרבה דברים מיוחדים, כדי לכבד את השבת, ואשתי כועסת עלי שאני מבזבז יותר מדאי לכבוד שבת, ולא נותר לנו כסף לשאר צרכי הבית. מי צודק?

תשובה: אמנם מצוה גדולה לכבד את השבת ולענגה. אולם יש לשקול את הדברים בתבונה רבה. וכתב רבי יהודה החסיד בספר חסידים (סימן תתסג), "לא יאמר אדם, אקנה מעדני שבת, ויודע שסופו להתקוטט עם אשתו, או הוריו, ועל זה נאמר, (משלי, יז): טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב, וכן נאמר (ישעיהו, נח): וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ, וזהו כבודה של השבת, שלא יריב ביום השבת". עד כאן דברי ספר חסידים.

ובתיקוני הזוהר (תיקון מח דף פה ע"א) מובא על מה שנאמר בתורה (שמות, לה): "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת", שכל מי שכועס בשבת, כאילו הדליק את אש הגהינם בשבת. והרי אמרו רבותינו (בשבת כג:) שאם אין לאדם כסף, אלא או לקנות נר שבת, או לקנות יין לקידוש היום, עדיף שיקנה נר שבת, מפני שהנר גורם שלא יהיו מריבות בבית (כי יש אור), ואיך אדם יהפוך את הדברים, ויגרום למריבה בביתו בעצם היום הקדוש?

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, הביא בענין זה (חזון עובדיה שבת ח"א עמוד כ), את דברי מרן החיד"א בספר עבודת הקודש (מורה באצבע אות קמ), שבערב שבת בעלות המנחה (בצהרים של יום ששי), הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאשתו ומשרתיו, והסטרא אחרא (כלומר, היצר הרע) טורח מאד לסכסך ולחרחר ריב, ולכן כל איש ירא ה', יכוף את יצרו וימנע מכל הקפדה וכעס ומחלוקת, ואדרבה, יאר פניו לבקש שלום.

ובמסכת גיטין (דף נב.) אמרו, מעשה בשני אנשים, שהיה מתגרה בהם השטן, ובכל ליל שבת היום רבים זה עם זה. נקלע לאותו מקום רבי מאיר, ועיכב את אותם האנשים שלוש שבתות, עד שעשה ביניהם שלום. שמעו את השטן שאמר "אוי לי שהוציא אותי רבי מאיר מהבית שלי". ישמע חכם ויוסף לקח.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה