הלכה ליום חמישי ב' אב תשפ"ו 16 ביולי 2026

דינים הנוהגים מראש חודש אב

ביארנו כבר, שצריך למעט במשא ומתן של שמחה בימי חודש אב, עד יום עשירי באב.

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שיש להמנע בימים הללו מלקנות טבעות זהב ושאר מיני תכשיטים, בפרט כאשר מדובר בחתן שקונה תכשיטים עבור כלתו, מפני שיש שמחה בדבר. ונשאלנו לגבי סוחר שמוכר בחנותו תכשיטים, האם מותר לו להמשיך בעבודתו בימים הללו? ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כבר דן בענין זה, וכתב שמותר לסוחרים למכור תכשיטי זהב בימים הללו, מפני שיש שקונים את התכשיטים באופן המותר, וכגון שלא מדובר בחתן וכלה. ועוד יש להקל בזה מפני שהרמ"א (סוף סימן שג) כתב שבזמן הזה תכשיטים אינם דבר מיוחד ונדיר כל כך כמו בדורות הקודמים, ולכן אין בקנייתם שמחה מיוחדת. ולכן אף על פי שאסרנו לקנות תכשיטים שמשמחים את הלב, מכל מקום לגבי הסוחר יש להקל.

ומותר לקנות ספרי קודש בימים הללו, מכיון שהוא דבר של מצוה ולא נהגו בו לאיסור.

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמותר אדם לשפץ ולהרחיב את ביתו בימים הללו, אם מדובר במשפחה מרובת ילדים, וקשה להם לדור בדירה צרה. אבל לצורך "מותרות", אין ליפות את הבית ולשפצו בימים הללו.

וכן מותר להכנס לדירה חדשה בימים הללו, אם מדובר במגורים הכרחיים, לא לנוי והרווחה. ואפשר לעשות חנוכת הבית, על ידי כך שיביאו עשרה בני אדם ויעסקו בתורה, או יקראו את התיקון כנהוג, ויוכלו לחלק מגדנות, עוגות ועוגיות ופירות וכדומה. ואת שאר השמחה של חנוכת הבית יעשו אחרי תשעה באב, ואז בעל הבית יקנה בגד חדש ויוכל גם לברך "שהחיינו".

הקבלנים שבונים דירות בימים הללו, רשאים להמשיך במלאכתם, מפני שבזמן הזה ישנה מצוקה ומחסור בדירות, ואין זה בגדר "בנין של שמחה" שאסרו בימים הללו. ובפרט יש להקל בזה בארץ ישראל, שהרי יש מצוה גדולה של ישוב ארץ ישראל בבניית הדירות בתוכה. (חזון עובדיה עמוד קסח).

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי אכילת בשר בתשעת הימים. בשבת בשלתי קוסקוס ובמרק של הקוסקוס התבשל גם הבשר (כנפיים לצורך העניין). כל הבשר נאכל בשבת אך נשאר המרק ה''ציר''. האם מותר לאוכל את הקוסקוס עם המרק שלו תשעת הימים כיוון שאין בו בשר ממש? ה' אב תשע"ט / 6 באוגוסט 2019

מותר בפשיטות.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה