הלכה ליום ראשון כ"ב תמוז תשע"ז 16 ביולי 2017

אזכרה – אזהרה מעולם האמת

שאלה: מהו ענין ה"אזכרה" שעושים ביום פטירת אחד ההורים?

תשובה: לאחר שנפטר האדם לבית עולמו, דנים אותו על כל מעשיו שעשה בכל שנותיו, כי כל מעשי האדם בעולם הזה, הכל הבל, חוץ מהנשמה הטהורה, שהיא עתידה לתת דין וחשבון לפני הקדוש ברוך הוא.

וביום השבעה שאחר פטירתו, דנים אותו בצורה מפורטת יותר, ולכן נהגו לעשות "אזכרה" בליל השבעה לאחר הפטירה, כדי לעורר רחמים ולהרבות בזכויות לעלוי נשמתו של הנפטר. וכן ביום השלושים, שאז דנים את האדם בעומק רב יותר, ומתבוננים ובוחנים את מעשיו, ולכן נהגו לעשות אזכרה גם בליל השלושים.

וכן בכל שנה ושנה, ביום הפטירה, דנים את האדם, ואם רואים שבניו אחריו, וכן מעשיו, עושים פירות טובים בעולם, ולמשל, אם אותו אדם הקדיש סכום כסף לישיבה, ובאותה ישיבה עוסקים בתורה, הרי שהדברים הללו מועילים לו לזכות במדרגות רוחניות גבוהות יותר לחיי העולם הבא. ולכן משתדלים לעשות "אזכרה" ולהרבות בלימוד תורה וברכות גם בשנים שלאחר מכן, ביום פטירת ההורים.

ונזכיר מעשה נורא שאירע רק לפני כשלושה שבועות. אחד מתושבי העיר פתח תקוה, ושמו רבי עופר עמאר הי"ו, למד לפני קרוב לארבעים שנה ב"מדרשיית נועם" בפרדס חנה. ובימים בהם למד ב"מדרשיה", היה לו חבר, שבאותם הימים היה שומר תורה ומצוות.

לאחר מכן, כשעזבו השניים את המדרשיה עם סיום חוק למודיהם שם, פנו כל אחד לדרכו. ר' עופר הפך ליהודי ירא שמים והקים בית של תורה ויראת שמים, ואילו חבירו, עזב במשך השנים את הדת בצורה מוחלטת, הוא וכל אחיו, עד כי חדלו לחלוטין אפילו משמירת המצוות הבסיסיות ביותר, ועלו והצליחו בעסקיהם בעניני העולם הזה, עד כי אותו חבר, הצליח בעולם הפירסום ונעשה מנהל קמפיין של אחת המפלגות החילוניות ביותר בארץ ישראל.

ובכל אותם השנים, מאז עזבו השניים את המדרשיה, לא נשמר כל קשר ביניהם, ולא ידעו בכלל כל אחד ממצבו של רעהו. והנה לפני ימים ספורים, רואה רבי עופר בחלומו, והנה הוא עומד ב"אזכרה" של אמו של חבירו משכבר הימים, עמו למד במדרשיה, והנה הוא רואה, כי אמו של החבר, אף היא נמצאת במקום האזכרה, והוא רואה כי היא כועסת ורוטנת מאד על האופן בו בניה עושים לה "אזכרה". ויקץ והנה חלום.

בבוקר, התלבט רבי עופר כיצד עליו לנהוג, מפני שמעולם לא הורגל בחלומות, ובודאי שלא בחלום מוזר כל כך על חבר שלא שמע ולא חשב עליו כלל כבר שנים רבות. ובכל זאת, החליט למצוא את חבירו ולספר לו על מה שראה. חיפש, ולבסוף השיג את מספר הטלפון של אותו חבר. שלח אליו "הודעה", ובה סיפר לו את כל מה שראה בחלומו.

לאחר מספר דקות, החבר טילפן לרבי עופר, כשהוא נדהם, ושאל אותו, תאמר לי עופר ידידי? אתה מתכוין ברצינות? השיב לו רבי עופר, בודאי, כך ראיתי בחלומי. אמר לו החבר, אולי חשבת עלי בזמן האחרון? אולי שמעת עלי משהו? אמר לו, לא, לא חשבתי עליך כלל, ואינני יודע מהו מצבך כיום. אמר לו החבר, דע לך, כי אמי נפטרה לפני שנתיים וחמשה ימים. ולפני שנפטרה, ראתה אותי ואת אחי, שאנו לא שומרי תורה, אמרה לנו, דעו לכם, עתה אני עוזבת את העולם הזה, ואם אראה שיש המשך לעולם לאחר מכן, אני ארד לעולם הזה ואתן לכם סימן! לאחר כמה ימים, אמי נפטרה.

והנה לאחר פטירתה, עשינו לה אזכרה ביום השנה, וכן לפני כחמישה ימים, עשינו לה שוב אזכרה לרגל שנתיים לפטירתה. ובמעמד האזכרה, עמדתי אני, ואמרתי לכל המשפחה: תראו! זוכרים אתם שאמא הבטיחה, שאם יש המשך לעולם לאחר הפטירה, היא תתן לנו סימן, והנה עברו כבר שנתיים ולא ראינו שום סימן ממנה, אם כן בודאי אין אמת בדברי האומרים שהנשמה עולה לעולמות עליונים, ולכן גם הערב באזכרה, לא נאמר תהלים ולא נלמד משניות לעלוי נשמתה של אמא, כי אין דבר כזה נשמה בכלל! רק נאכל ונשתה ונמשיך בחיינו!

כעת, המשיך החבר ואמר לרבי עופר, כשאתה שולח לי את ההודעה, אני מבין שאמא אמנם ראתה כל מה שנעשה כאן בעולם הזה, והיא אכן זכתה ושלחה לנו סימן דרכך שהיא נמצאת בעולם הבא, והיא שבעה רוגז ממעשיהם הרעים של בניה. וכך במשך הימים, הלכה המשפחה כולה, כשהם נסערים ונרגשים מדבר החלום, ובעזרת ה' יטיבו דרכיהם וישובו לצור מחצבתם.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם: "לאחר שנפטר האדם לבית עולמו, דנים אותו על כל מעשיו שעשה בכל שנותיו ".
לכאורה צריך לדון אותו על רק מעשיו שמיום כפור האחרון לחייו , שהרי שב בתשובה והתוודה אז על עוונותיו? כ"ד תמוז תשע"ז / 18 ביולי 2017

אין זה נכון. שהרי מיד במוצאי יום הכפורים אנו מתפללים סלח לנו אבינו כי חטאנו. והטעם הוא, משום שאין אנו יודעים אם התשובה ביום הכפורים היתה שלימה. ועוד, שיש עוונות שיום הכפורים לא מכפר עליהם.

בהקשר למה שכתבתם בנושא ״אזכרה״. אם הצאצאים של הנפטר הולכים בדרך התורה (וחלקם אברכי כולל) האם יש ענין לתרום לישיבה לעילוי נשמת הנפטר? כ"ג תמוז תשע"ז / 17 ביולי 2017

בודאי שיש ענין לתרום לעלוי נשמת הנפטר, גם כאשר בניו תלמידי חכמים. כי אין גבול למה שיכולים לעשות עבור נשמת הנפטר, ובפרט אם הלך בדרך התורה, וגידל את בניו ובנותיו לתורה, שאז הוא זכאי בכך שמלבד הזכות שיש לו בבניו אחריו, עוד תהיה לו נחת רוח במה שיעשו הם בואפן מיוחד לעלוי נשמתו.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה