הלכה ליום חמישי י"ב תמוז תשפ"ד 18 ביולי 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שחר קריבושיי בן אריאלה ושלמה יצחק ז"ל

לעולמים נזכור אותך וניפגש בתחיית המתים. בינתיים עד אז תתפלל עלינו מלמעלה, בקש רחמים עלינו. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

האוהבים

חציצה בנטילת ידיים

שאלה: האם אני רשאי ליטול את ידי, אף על פי שיש על ידי איזה לכלוך או צבע וכדומה?

תשובה: צריך כל אדם להזהר מחציצה בנטילת ידיים. ו"חציצה" פירושו, כל דבר שמפריד וחוצץ בין היד לבין המים בשעת הנטילה. וכל דבר שחוצץ בטבילה במקווה, חוצץ לנטילת ידיים. כלומר, לכלוך שנמצא תחת הצפורניים, כשם שהוא עלול לגרום לחציצה בטבילה, כך הוא יכול לגרום לחציצה בנטילת ידיים.

מקור דין חציצה בנטילת ידיים
דין זה, שאסור שיהיה דבר שחוצץ בין הידיים לבין המים, נלמד מדיני חציצה בטבילת הגוף. ובגמרא במסכת פסחים (קט.) למדו רבותינו מן הפסוק "ורחץ במים כל בשרו", מכאן שאסור שיהיה דבר החוצץ בין גופו של האדם למים, כדי שיטהר. (שהרי נאמר "כל בשרו", ומשמע שכל גופו יהיה במים, ולא שיהיה מכוסה באיזה דבר החוצץ בינו לבין המים). וכן הדין לענין נטילת ידיים, שצריך שכל היד תהיה גלויה לפני המים, ולא יהיה דבר החוצץ ביניהם.

ובזה הסביר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בדרשותיו עמוד זך), מה שאמר רבי עקיבא (במשנה במסכת יומא פה:), אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרים, ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר, "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם", ועוד נאמר, "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה'", כלומר, ה' יתברך הוא כמו מקוה לעם ישראל, וכשם שבמקוה יש לטבול בלי שום חציצה, כך הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל בשלימות, וכביכול כל עם ישראל דבוקים בה' יתברך בלי שום הפרעה, ולכן עליהם גם לשמור את עצמם מכל השפעה חיצונית שלא תדבק בהם, וצריכים לקבל עליהם את המצוות בשלימות, ולא לוותר חלילה על אחת המצוות, כדי שיהיו מוכשרים להתדבק בה' יתברך.

דבר החוצץ שמקפידים או שלא מקפידים להסירו
אמנם יש פרטי דינים רבים בדיני חציצה. ונזכיר רק את עיקר הדבר הנוגע לנו, והוא, שכל דבר שחוצץ ברוב היד, (כלומר, רוב מקום היד שצריך נטילה, נמצא עליו דבר החוצץ), הרי הוא חוצץ לנטילת ידיים בכל מקרה. אבל דבר שאינו חוצץ ברוב היד, אלא רק במיעוטה של היד, הרי הוא חוצץ, דוקא אם "מקפידים" בדרך כלל להסירו. כגון לכלוך הנמצא על היד, שדרך בני אדם להסירו ולא להשאר איתו, הרי שהוא חוצץ בנטילת ידיים. אבל דבר החוצץ במיעוט היד, ואין דרך בני אדם להסירו, כמו לדוגמא מעט צבע שקשה להסירו, אין דרך בני אדם להקפיד עליו, ואין הוא חוצץ בנטילת ידיים.

ובהלכה הבאה נבאר יותר בעזרת ה'.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב,
שאלתי בקשר להלכה היומית - האם טבעת נישואין, שהאישה נותנת כמתנה לגבר, נחשבת כחציצה לעניין נטילת ידיים, לעניין מקווה ולעניין הנחת תפילין?
תודה. כ' תמוז תשפ"א / 30 ביוני 2021

בנטילת ידיים היא חוצצת, מאחר ודרכו להסירה לפעמים. ואם אין דרכו להסירה לעולם, אפילו כשעובד בבוץ וכדומה, אזי אינו חייב להסירה.

בטבילה, הרי טבילה זו אינה מן הדין, וחציצה במיעוט מגופו אינה אלא מדרבנן, לכן אם ירצה יוכל לטבול עם הטבעת, ורק ממידת חסידות טוב שיסירנה.

לתפילין היא אינה חוצצת, (כי בלאו הכי אין דין חציצה ברצועות על היד). וגם בזה יש מידת חסידות להסירה. 

אם גבר צובע את הצפרנים בלק שקוף. האם זה לא ילבש? האם זה חציצה? י"ב כסלו תשע"ח / 30 בנובמבר 2017

במקום שהרבה גברים נוהגים כן, אין בזה משום לא ילבש. וגם אין בזה משום חציצה בזמן שהלאק בנוי היטב. אבל לא שמענו שבמקומותינו נוהגין כן, ורק הנשים עושות כן.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה