הלכה ליום רביעי כ"ה ניסן תשפ"ה 23 באפריל 2025

שאלה: האם אפשר ליטול ידיים, כאשר מתחת לצפרנים יש שאריות של פלסטלינה או בצק?

תשובה: ביארנו ביארנו, שאסור שיהיה דבר החוצץ (מפריד) בין היד לבין המים בשעת הנטילה. ולמדנו שיש בענין זה הבדל, שאם הדבר החוצץ נמצא ב"רוב" היד, הרי שבכל מקרה הוא חוצץ בנטילת ידיים. אבל אם הדבר החוצץ אינו נמצא אלא רק ב"מיעוט" מהיד, אין הוא חוצץ, אלא בתנאי שדרך רוב האנשים להקפיד על דבר כזה שלא ישאר על היד. וכעת נבאר את הדברים יותר:

לכלוך שהוא מאוס מאד
לכלוך שהוא מאוס מאד, כגון צואה או בוץ, והוא נמצא תחת הצפורן, הרי הוא חוצץ בנטילת ידיים בכל מקרה. והטעם הוא, משום שרוב בני האדם מקפידים מאד שלא יהיה תחת צפורניהם לכלוך כזה. ולכן, מי שנטל את ידיו והיה לכלוך מאוס כזה תחת צפורניו, צריך לחזור וליטול את ידיו לאחר שינקה את צפורניו. (משנה ברורה, סימן קסא סעיף קטן ב).

לכלוך שאינו מאוס "כנגד הבשר" ו"שלא כנגד הבשר"
אבל לכלוך שרגילים בני האדם שהוא נמצא תחת הצפורניים, ולא מקפידים כל כך לנקותו בכל פעם, אז הדבר תלוי: אם אותו לכלוך נמצא "כנגד הבשר", אין הוא חוצץ בנטילת ידיים, אבל אם הוא "שלא כנגד הבשר", הרי הוא חוצץ בנטילת ידיים. וכפי שנבאר:

בצפורן, ישנו חלק שהוא צמוד לבשר האצבעות, ויש חלק העודף מעט ממנו, והוא עובר את הבשר. ואותו חלק שעובר את הבשר, יש לנקותו לפני נטילת ידיים, אבל החלק הדבוק לבשר, שיש בו מעט לכלוך, אין צריך לנקותו, משום שאין דרך בני אדם להקפיד ולנקות בכל פעם לכלוך זה מפני שהדבר כרוך בצער ומאמץ רב.

בצק או פלסטלינה
וכל זה לענין לכלוך הרגיל להיות בצפרניים. אבל לכלוך שהוא בצק, כגון אשה שלשה בצק ללחם וכדומה, או אדם שהתעסק בפלסטלינה, דרך בני אדם להקפיד עליו ולהסירו. ולכן הוא חוצץ בנטילת ידיים בכל מקרה. (שלחן ערוך סימן קסא).

ולסיכום: לכלוך הנמצא תחת הצפורן, אם הוא לכלוך שדרך להסירו, כגון שאריות של בצק, או פלסטלינה, או דבר מאוס מאד, לעולם הוא חוצץ בנטילת ידיים.

אבל לכלוך רגיל הנמצא תחת הצפורן, אם הוא נמצא על הצפורן במקום שהצפורן דבוקה לבשר האצבעות, אין הוא חוצץ, כי אין דרך רוב בני האדם לנקותו. ואם הוא נמצא על הצפורן בחלק שעובר את הבשר, יש לנקותו לפני הנטילה. (ובדיעבד, שלא ניקה את צפרניו מהלכלוך הרגיל, בזמנינו שלא מקפידים כל כך לנקות את הצפרניים, לכלוך זה אינו חוצץ בנטילה למי שאינו מקפיד לנקותו. ראה בהלכה ברורה חלק שמיני עמוד רכז). אבל בצק וכדומה, לעולם הוא חוצץ בנטילת ידיים.

שאלות ותשובות על ההלכה

באחד מהשאלות על ההלכה אודות האם אפשר ליטול ידיים כאשר מתחת לצפרנים יש שאריות של פלסטלינה או בצק, מדובר על הלאק שאינו שלם. רציתי לדעת מה פירושו? י"א תמוז תשע"ז / 5 ביולי 2017

לאק שכבר נשבר מחמת יושנו

איך הדבר שלכלוך במיעוט היד לא חוצץ בנטילת ידיים אם נמצא ביד אבל כן הוא חוצץ כשנמצא תחת הציפורן (וחלק העודף מעט מהבשר). האם בני אדם מקפידים בליכלוך שביד יותר מליכלוך תחת הציפורן? י"א תמוז תשע"ז / 5 ביולי 2017

גם על היד, אם מקפידים על הלכלוך, הוא חוצץ אפילו במיעוט היד. ולכן הלכלוך שתחת הצפרניים שמקפידים עליו חוצץ גם הוא.

ומה לגבי לאק שהוא לא שלם? ולגבי טבעת שאינה הדוקה על האצבע? כ"ח אייר תשע"ג / 8 במאי 2013

לאק שאינו שלם, חוצץ בנטילת ידיים, אם דרך להסיר אותו.
טבעת רפויה, אינה חוצצת בנטילת ידיים. וטוב להסירה.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה