הלכה ליום ראשון י"ח אייר תשע"ז 14 במאי 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

קארין בת יהודית

שה' יתברך ישלח דברו הטוב וירפאה רפואה שלימה במהרה.

הוקדש על ידי

פלוני

האם מותר לגדל בלורית?

שאלה: האם יש איסור משום "חוקות הגויים" בגידול בלורית?

תשובה: בתוספתא במסכת שבת (פ"ז ה"א) שנינו, שאסור לגדל בלורית, משום "דרכי האמורי". כלומר, משום שהוא מנהג הגויים, ונאמר בתורה "ובחוקותיהם לא תלכו".

ונחלקו רבותינו הפוסקים, מהי ה"בלורית" שאסור לגדלה. כי רש"י (סוטה מט:) פירש, שהכוונה בזה היא למי שמספר את שערות ראשו מלפניו, כלומר, מצד הפנים הוא מגולח לגמרי, ומניח שערות מאחוריו. (כמין "בלורית" מצד העורף). ודבר זה אסור משום "דרכי האמורי", כי הגויים היו נוהגים להסתפר באופן כזה לשם העבודה זרה שלהם. וכן כתב רבינו התשב"ץ (ח"ג סימן צג), בזו הלשון: "ובימי חכמי ישראל היו הגויים מגלחים פני ראשם, ומניחים מחלפות שערותיהם לאחור, ותספורת זו נקראת בלורית".

אולם רבינו הרמב"ם (בפי"א מהלכות עבודה זרה) כתב, "אין הולכים בחוקות הגויים, לפיכך לא יגדל ציצית ראשו כמו ציצית ראשם, ולא יגלח ראשו מן הצדדים ויניח שיער באמצע כמו שהם עושים, וזהו שנקרא בלורית. ופירש מרן הבית יוסף (יורה דעה סימן קעח), שלדעת הרמב"ם איסור גידול השער הוא באופן שמגלח מן הצדדים, ומניח שער ראשו באמצע, או שמניח שער ראשו לאחור כמו שפירש רש"י. אבל בגידול ציצית הראש לבדה מצד הפנים, אין איסור. ומשמע מדברי מרן הבית יוסף, שלמעשה יש לסמוך על דעת רש"י והרמב"ם, שאין איסור בגידול הבלורית באופן שמגדל קצת שיער לצד הפנים. (שנקרא בזמנינו "בלורית"). ואין איסור בגידול בלורית כפי שנוהגים בזמנינו, משום שאין זה בגדר חוקות הגויים.

אמנם רבים מרבותינו האחרונים, כתבו שאסור לגדל את שיער הראש מצד הפנים. ולדבריהם אסור לגדל בלורית. וכן מרן החיד"א בספר ברכי יוסף (סימן קעח) הביא את דברי הגאון רבי דוד קורינלדי שהסכים לאסור את גידול שיער הראש לנוי וליופי, וסיים, שהרבה בחורים נכשלים בזה, ויש להוכיחם, אולי ישמעו וישובו. וכן כתב הגאון בעל "שלחן גבוה", ועוד.

אמנם כנגדם באו כמה מגדולי האחרונים וכתבו להקל בדבר. והגאון רבי עובדיה סומך זצ"ל (בס"ס גדולות אלישע) כתב, "שלענין הלכה אנו הספרדים, שקבלנו את הוראות מרן הבית יוסף, אין לנו איסור בגידול שיער לצד הפנים, ומזה התפשט המנהג בזמנינו לגדל שיער הראש, ואין פוצה פה ומצפצף". וכן הכריע מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בכמה מקומות בספריו (יחוה דעת ח"ב סימן ב, הליכות עולם ח"ו עמוד רצ ועוד), שאין איסור בגידול בלורית בזמן הזה. ומכל מקום נכון שלא להאריך את השיער יותר מדאי. וכפי שסיים מרן זצ"ל, שנכון לחוש לדברי המחמירים בזה, ועל כגון זה יומלץ, "ויאמר לקוצרים ה' עמכם".

ולסיכום: מעיקר הדין, מותר לגדל בלורית לנוי וליופי. והמחמיר תבוא עליו ברכת טוב.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה