הלכה ליום שלישי י"ח תשרי תשפ"ז 29 בספטמבר 2026

יעלה ויבא בברכת המזון של סוכות

למדנו, שיש חובה על האנשים, בפרט כשאוכלים פת, לאכול אותה בסוכה בימי חג הסוכות. ואילו הנשים, מעיקר הדין אינן מחוייבות לאכול בסוכה דוקא. (אך בודאי נשים האוכלות בסוכה, מקיימות בזה מצות סוכה).

ומאחר שביארנו שהנשים פטורות מן הדין ממצות ישיבה בסוכה, נבאר כעת דין נוסף:

יעלה ויבוא בתפילה
כידוע, בימי חג הסוכות, מוסיפים בתפילת העמידה ובברכת המזון "יעלה ויבוא", כמו שמודפס בסידורים. ומי ששכח להזכיר "יעלה ויבוא" בחול המועד בתפילה, עליו לחזור ולהתפלל שנית, ואין בדין זה חילוק בין אנשים לנשים.

יעלה ויבוא בברכת המזון
מי ששכח להזכיר "יעלה ויבא" בברכת המזון של ליל חג הסוכות, הדין הוא שאם נזכר בברכת "בונה ירושלים", לאחר שאמר "ברוך אתה ה'", ולא סיים עדיין "בונה ירושלים", יאמר "למדני חקיך" ויחזור לאמירת "יעלה ויבא", ואם נזכר אחרי שסיים "בונה ירושלים", יאמר, "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר נתן מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום חג הסוכות הזה את יום טוב מקרא קודש הזה, ברוך אתה ה', מקדש ישראל והזמנים". ואם נזכר לאחר מכן, יחזור לראש ברכת המזון ויברך שנית עם הזכרת יעלה ויבא.

מתי חוזרים על שכחת יעלה ויבוא?
אולם כל זה נכון, דוקא בליל חג הסוכות, שאז יש חיוב מן התורה לאכול פת בסוכה, אבל ביום חג הסוכות בבוקר, וכן בשאר ימי החג, אם שכח להזכיר יעלה ויבא, אינו חוזר לברך ברכת המזון, משום שהחיוב לחזור לראש ברכת המזון, תלוי בדיוק בנקודה הזו, האם יש חיוב לאכול פת באותה הסעודה, או שלא, ולכן, בימי חול המועד שאין חיוב לאכול פת, מי ששכח יעלה ויבוא, אינו חוזר לברך ברכת המזון. ואפילו ביום טוב ראשון של סוכות בבוקר, מכיון שיש פוסקים שסוברים שאין חיוב באכילת פת ביום טוב, אנו חוששים לדבריהם מפני ספק ברכות, ולכן השוכח להזכיר יעלה ויבוא בסעודת הבוקר, לא יחזור לברך שוב.

כל זה לגבי איש. אבל אשה ששכחה להזכיר "יעלה ויבא" בברכת המזון של חג הסוכות, אינה חוזרת לברך ברכת המזון, ואפילו אם אירע לה ששכחה להזכיר יעלה ויבא בליל החג, אינה חוזרת לברך שוב. שהרי ביארנו שהנשים פטורות ממצות אכילת כזית פת בליל החג, וכל סעודה שאינה חובה, אם שכחו להזכיר בה יעלה ויבא, לא חוזרים לברך שנית. ואף על פי שהן נוהגות לאכול פת בחג מפני עונג וכבוד החג, כפי שגם האנשים אוכלים ביום החג, מכל מקום לגבי הברכה, אנו חוששים לסברת הפוסקים שאין חיוב באכילת פת, וספק ברכות להקל.

יוצאת מן הכלל היא סעודת ליל חג הפסח, שאז לכל הדעות גם הנשים חייבות באכילת כזית מצה, ואם שכחה להזכיר יעלה ויבא, דינה כדין האיש בברכת המזון של ליל חג הסוכות, שעליהם לחזור ולברך שנית ברכת המזון.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב , אנחנו חוגגים את חג הסוכות בבוסטון ארה״ב ,המציאות היא שגשם כאן הוא עניין של שיגרה .קראתי באחת ההלכות אפשרות של הכנת ניילון לפריסה במקרה של גשם ואני שואל : האם הנחת ניילון שקוף לחלוטין , על גג הסוכה עוד בשלב ההקמה ,עליו להניח את הסכך , כך שאם יורד גשם אין סיבה למהר לצאת מהסוכה !האם מבחינה הילכתית זה אפשרי ? תודה רבה . י"ח תשרי תשפ"ג / 13 באוקטובר 2022

זה לא אפשרי, מפני שהניילון הוא לא דבר שגידולו מן הארץ, ולכן הוא נחשב סכך פסול, והוא פוסל את הסוכה בשעה שהוא פרוש על גביה. תבורכו מפי עליון, מועדים לשמחה,

שלום כבוד הרב, האם בחול המועד של סוכות כאשר נשים מברכות ברכת המזון-
שמגיעים ל״הרחמן״ האישה צריכה להוסיף - ״הרחמן הוא ישפיע עלינו שפע...מגן וצינה עלינו״
ו-״הרחמן הוא יקים לנו סוכת דוד הנופלת״
ובנוסף - במועדים האם להוסיף ״הרחמן הוא יגיענו..לשלום״ י"ז תשרי תשפ"א / 5 באוקטובר 2020

בודאי. אין בזה חילוק בין גברים לנשים.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה