הלכה ליום שלישי י' ניסן תשס"ה 19 באפריל 2005

עצה טובה בענין סעודת ליל שבת ויומו

מותר לאכול מצה מבושלת בערב פסח, שהואיל ואין יוצאים ידי חובת אכילת מצה בליל פסח במצה שנתבשלה מפני שאין בה טעם מצה (כמבואר בפסחים מא.) לפיכך אין איסור באכילתה בערב פסח וכדין מצה עשירה, והוא הדין למצה מטוגנת שמותרת באכילה בערב פסח.

לאור האמור ישנה עצה טובה לכל מי שירצה בכך כדי שלא יצטרך להשאיר חמץ בביתו בשבת, ויבוא לידי חשש מכשול מפירורי החמץ הנשארים מהסעודה, וכן שלא יצטרך להניח את כלי החמץ שנשארו מסעודות שבת, שאין אפשרות לנקותם בשבת להדיחם כראוי שאין שבת מכין לחול, וישארו בבית עד מוצאי יום טוב של פסח, לפיכך טוב ונכון לנהוג לבער החמץ מכל וכל בערב שבת, לבלתי השאיר לו שריד כלל ועיקר, ולהצניע כנהוג כל כלי החמץ במקום מיוחד, ולהשתמש בשבת אך ורק בכלים הכשרים לפסח, ובמאכלים הכשרים לפסח, ויקיים מצוות סעודות  שבת, במצה מבושלת בתוך מרק של בשר או עוף באופן שכזה:

לאחר שנתבשל התבשיל יורידנו מעל האש, ובעוד התבשיל רותח יתן בזה אחר זה בתוך התבשיל כמה רקיקי מצות כדי צרכו באופן שהמצה תספוג היטב את טעם התבשיל, ואז יוכל לקיים בה מצות שלוש סעודות.

וטוב שלא יוציא את המצות מהתבשיל, עד שיצטנן התבשיל, אבל צריך בכל אופן שיוכל להוציא את המצה בשלמותה כדי שיהיה אפשר לבצוע ממנה בשבת ולברך עליה המוציא וברכת המזון. וכן הוא הדין שיכול לטגנה בשמן ויהיה אפשר לקיים בה סעודות שבת.

ובליל שבת יכול לסעוד אף על מצה רגילה הואיל ובליל י"ד אין איסור אכילת מצה וכאמור בהלכות הקודמות. (וכשעושה כן יש לו לבטל החמץ בשעת ביעורו בערב שבת.)

8 ההלכות הפופולריות

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה


הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה

"פת הבאה בכסנין"

ברכת הפת הפת, ברכתה "המוציא לחם מן הארץ". והכוונה בזה ללחם הנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, שהם חיטה, שעורה, שבולת שועל, שיפון, וכוסמין. שכולם בכלל חיטה ושעורה. כי הכוסמין ושבולת שועל הם מינים שונים של חיטה, והשיפון הוא מין שעורה. (כמו שפירש רש"י בברכות מד.). אולם לעתים משתנה ברכת הפת, ואנ......

לקריאת ההלכה