הלכה ליום ראשון ט' אדר ב תשס"ה 20 במרץ 2005

דין קריאת המגילה

כל אדם חייב לקרוא את המגילה בלילה ולחזור ולקרותה ביום, ומצוה מן המובחר לקראה ברוב עם, זאת אומרת שיש מצוה שיקראו את המגילה בנוכחות כמה שיותר אנשים, ואפילו יש בבית המדרש מאה איש, מצוה שילכו לבית הכנסת הגדול לקוראה בציבור גדול יותר, שעל ידי זה יש יותר פרסום לנס, וברוב עם הדרת מלך.

נשים, חייבות במקרא מגילה, ולכן נשים שאינן יכולות לבא לבית הכנסת לשמוע מקרא מגילה, חייבות לשמוע מקרא מגילה מפי אדם הבקיא בקריאתה, וכן אמרו חז"ל במסכת מגילה, שנשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס.

הקורא את המגילה בבית להוציא את הנשים צריך לברך להן ברכות המגילה, אמנם בספר תפילה לדוד (דף פ"ה ע"ב) כתב שהקורא לנשים, לא יברך, מפני שאי אפשר שיכוונו לשמוע כל הקריאה היטב מבלי לדלג אפילו מילה אחת, וכמה גאונים הנהיגו כמותו שלא לברך לנשים, מפני שחששו לכך שאם לא ישמעו מהם כל המגילה, תהא ברכתם ברכה לבטלה, אולם לענין הלכה, צריך לברך גם לנשים, משום שאין לנו לחדש גזירות מדעתינו, ולחשוש לחששות שלא חששו להם חכמי הש"ס והפוסקים. אך בודאי שצריך להזהיר את הציבור שיקפידו לשמוע כל מילה מהקורא את המגילה. ומכל מקום ברכת "הרב את ריבנו" שמברכים אחר קריאת המגילה, לא יברך אלא בציבור, שברכה זו לא נתקנה לאמרה אלא בציבור, אבל אם יש שם עשרה נשים יכול לברך גם ברכה זו.


קריאת המגילה מפי הגר"ע יוסף שליט"א
(כמובן שאין יוצאים ידי חובת קריאת מגילה, משמיעה מהאתר)

שאלות ותשובות על ההלכה

האם ניתן להפסיק בקריאת המגילה ולהסביר או לקרוא שוטף כפי שקוראים לגברים ללא עצירה
ישנם מקומות שאומרים שאין לברך לנשים רק אשר קדשנו במצוותי....מה הנכון יותר י"א אדר תשפ"א / 23 בפברואר 2021

אין להפסיק באמצע קריאת המגילה בשום דיבור.

יש לברך גם עבור נשים, רק ברכת הרב את ריבינו יש לברכה רק אם יש שם לפחות עשר נשים. 

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה