הלכה ליום שישי כ"ח אדר ב תשס"ה 8 באפריל 2005

דיני ברכת האילנות

הרמב"ם ז"ל (פרק י' הלכה י"ג) כתב בזו הלשון: היוצא לשדות או לגנים ביומי ניסן ורואה אילנות פורחות וניצנים עולים מברך וכו'. עד כאן לשונו. ומדבריו שכתב היוצא לשדות, ולא כתב הרואה אילנות, דייק הגאון רבי חיים פלאג'י בשו"ת לב חיים (סימן מ"ה) שמברכים רק על אילנות שנמצאים מחוץ לעיר, אבל על עצים שבתוך העיר או בחצירו, אין מברכין עליהם כלל.

אך הגאון רבי חיים פלאג'י בעצמו, בספרו מועד לכל חי (סימן א' אות ז') כתב, שראה שרוב העולם נוהגים לברך אפילו בעודם בביתם, כשרואים מחלון ביתם את האילנות. וכן כתב בספר פרי האדמה (לגאון ירושלים, הראשון לציון רבינו מיוחס בן רבי שמואל, לפני כמאתיים שנה) שמה שכתב ברמב"ם, "היוצא לשדות", ולא כתב "הרואה אילנות", לאו דוקא, אלא שבדרך כלל אדם יוצא לשדות ושם רואה אילנות. וכן כתבו במפורש כמה ראשונים (רבי דוד אבודרהם, רבינו ירוחם, ומהר"ם רקנאטי ועוד) "הרואה" אילנות, ולא כתבו "היוצא", ולכן מי שקשה לו לצאת אל מחוץ לעיר, וכן במקום שיש בזה ביטול תורה, יוכל לברך ברכת האילנות גם על אילנות שבתוך העיר.

ומה טוב לברך ברכת האילנות בעשרה, ובכוונה הראויה, ואחר כם יאמרו מזמור "בשוב ה' את שיבת ציון" ומזמור "הללויה הללו את ה' מן השמיים" ויסיימו באמירת קדיש יהא שלמא.

8 ההלכות הפופולריות

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה


הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה

"פת הבאה בכסנין"

ברכת הפת הפת, ברכתה "המוציא לחם מן הארץ". והכוונה בזה ללחם הנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, שהם חיטה, שעורה, שבולת שועל, שיפון, וכוסמין. שכולם בכלל חיטה ושעורה. כי הכוסמין ושבולת שועל הם מינים שונים של חיטה, והשיפון הוא מין שעורה. (כמו שפירש רש"י בברכות מד.). אולם לעתים משתנה ברכת הפת, ואנ......

לקריאת ההלכה