הלכה ליום שני י"א טבת תשע"ז 9 בינואר 2017

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתו הטהורה של

הגאון מהר"ר משה (שפירא) בן רחל זצ"ל

"ותשלח נא מלאכי החן, ויצאו נא לעומתו, יביאוהו לגן עדנך, ושם תהיה ישיבתו"
זכותו תעמוד לנו, ונזכה לגאולה שלימה, יקיצו ירננו שוכני עפר. אכי"ר

הוקדש על ידי

הלכה יומית

נורה הנדלקת באמצעות חיישן – תשובת מרן זצ"ל

שאלה: בבנין שלנו בצרפת, התאורה בחדר המדרגות נדלקת באופן אוטומטי באמצעות חיישן שמרגיש אם יש שם אנשים. האם מותר לי להכנס לחדר המדרגות בשבת?

תשובה: במסכת שבת (דף קכ:) אמרו, נאמר בתורה, "לא תעשה כל מלאכה", עשייה, הוא שאסור, אבל "גרמא", מותרת. כלומר, לא אסרה התורה לעשות בשבת, אלא מלאכה שנעשית על ידי האדם באופן הרגיל, למשל, להשקות את השדה בשבת בידיים, אסור מן התורה. אבל דבר שהאדם לא עושה אותו באופן ישיר, ולמשל, אדם ששופך מים בביתו כדי לנקותו, והמים זורמים משם מאליהם על ידי המרזב לגינת הבנין, הרי השקיה זו אינה מעשה "בידים", אלא בדרך "גרמא". ונחלקו הפוסקים, אם דבר שנעשה בגרמא, מותר לעשותו לכתחילה, גם בלי שיש הפסד מהדבר, או שאין להקל בדבר.

ומעתה לגבי הדלקת אור חשמל בשבת, ידוע שהדבר אסור מן התורה, מאחר ובהדלקת אור החשמל נעשה מעשה הבערה, וכך היא דרך ההבערה בנורות שמצויות בזמנינו, שמבעירים אותן באמצעות מתג שמחבר אותן לזרם החשמל. אבל נורות שנדלקות באמצעות חיישן, לכאורה יש מקום לומר שאין זה בגדר "מעשה הבערה", אלא "גרמא" בלבד.

והנה לפני כעשר שנים, הצגנו שאלה כזו בפני מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, ואז היה מדובר באדם שאמר, שאם לא יתירו לו לעלות במדרגות ביתו בשבת, הרי שהוא יאלץ לעבור לשכונה אחרת לגמרי, והדבר יגרום לו לעגמת נפש גדולה. והוסיף שהוא אינו היחיד שנקלע לבעיה כזו, כי עוד הרבה יהודים גרים בבנינים כאלה, ואין להם אפשרות אחרת לעלות לבתיהם. ובכל זאת מרן זצ"ל השיב, כי חלילה להקל בדבר, מפני שהדלקת הנורה על ידי חיישן תנועה, אינה נחשבת לגרמא, כי כך הדרך הרגילה של הדלקת הנורות הללו, שבהכנס אדם לחדר המדרגות, תיכף החיישנים מרגישים בתנועתו או בחום גופו, וגורמים לנורות להדלק, ויש בדבר איסור ממש מן התורה. ואף על פי שהסברנו למרן זצ"ל, כי הדבר מכביד מאד על הרבה יהודים שדרים בבנינים כאלה, ובעיר פריז, על פי החוק, אין אפשרות להתקין נורות שידלקו באופן ידני בחדר המדרגות, בכל זאת מרן זצ"ל חזר ואמר כי אין מקום כלל להקל בדבר, ועליהם לעבור לדור במקום אחר, וה' יתברך יצליח דרכם, ויברך את בתיהם החדשים, שיהיו מלאים ברכה וטובה.

גם מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, השיב לאסור בענין זה, והביא שאף הוא הציג את השאלה לפני למעלה מעשרים שנה בפני מרן זצ"ל, והציג בפניו את טענת המיקלים, שמאחר והדבר אינו נעשה בידיים, אם כן אפשר אולי להגדיר את ההדלקה הזו בגדר "גרמא", אך מרן זצ"ל סתר את הדברים, והביא ראיות לסברתו, כי אין כל אפשרות להקל להכנס לבנין כזה בשבת. והביא שכן פסקו גדולי הפוסקים בדורות האחרונים. [אולם במקרה שאין ברירה אחרת, הביא הגאון הראש"ל שליט"א קצת סימוכין להקל בדבר (על פי דברי הרשב"א בשבת קז.), ולכן אדם שאין לו ברירה אחרת, יעשה שאלת חכם כיצד עליו לנהוג].

ולסיכום: אסור להכנס בשבת לחדר שמותקנות בו נורות הנדלקות באמצעות חיישנים.

ובהלכה הבאה נבאר עוד דינים השייכים לענין זה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב.
האם מותר להתקין בשביל גישה לבית שממש חשוך שם פנסי לד נורות לד שעובדות על ידי כח סולארי מהשמש הם פועלים על ידי חישן תנועה. לנורות הללו יש אופציה להשאיר את הנורות באור חלש קבוע וכאשר עוברים שם האור נדלק יותר חזק וכעבור כמה שניות שאין תנועה אז האור חוזר להאפיל ונהפך ליותר חלש האם מותר או שלא? תודה כ"ד אלול תשפ"א / 1 בספטמבר 2021

יהיה עליכם לנתק אותם או לכסות את העינית שלהם לפני כניסת כל שבת. תבורכו,  

מה לגבי שביל המואר בנורות סולאריות הנטענות ע"י השמש? ומופעלות ע"י חיישן
האם אסור לעבור בשביל הנ"ל ז' אייר תשפ"א / 19 באפריל 2021

נכון מאד, אין לעבור שם בכוונה בשבת.

אני גר בישוב ביהודה ושומרון, בו יש סכנה בטחונית של חדירת מחבלים, ולשם כך התקנתי פנסי לד עם חיישני תנועה בצד האחורי של הבית שפונה לכיוון הגדר, הבעיה היא שחיילים/אנשים מהישוב שהולכים על שביל הבטחון בערב שבת מזוהים על ידי החיישן וגורמים בעצם הליכתם להדלקת הפנס, יש לציין שתאורת הפנס הינה מינימלית ואינה מאירה להם את הדרך, השאלה האם מותר לי להשאיר את החיישנים דולקים בשבת מטעמי בטחון או שיש כאן איסור שאני מכשיל אנשים על איסור דרבנן בשוגג בשבת? י"ד טבת תשע"ט / 22 בדצמבר 2018

מותר להשאיר את הפנסים.

מה אם הנורה היא LED?
מה עם הטענה שזה בלתי אפשרי לדעת איזה תנועה יגרום להדליק?
מה עם פסיק רישיה דלא אכפת ליה באיסור דרבנן? כ"ז טבת תשע"ז / 25 בינואר 2017

יש להחמיר גם בנורת לד.

אי אפשר להחשיב את הדבר לפסיק רישיה דלא אכפת ליה. משום דאכפת ליה, שרוצה בהדלקת האור.

האם אפשר להקל, כשמחליפים לנורות לד, כיון שאינו הבערה, ואיסור הפעלת חשמל הוא מדרבנן לדעת הרבה פוסקים ? י"ד טבת תשע"ז / 12 בינואר 2017

גם בנורת לד יש להחמיר בזה, משום שיש כאן איסור דרבנן בהפעלתם.

בעניין חיישנים שהביא הרב בתשובה להלכה היומית ,
מבקש לדעת מה הדין לגבי חיישנים המפעילים , נורה שאינה עושה חום , בגלאי עשן / אש .
האם מותר לעבור בשבת ויום טוב במסדרון בו קיימים גלאים אלו שהנדלקים בעת שבירה של הקרן שלהם? י"ד טבת תשע"ז / 12 בינואר 2017

מן הדין מותר לעבור שם, משום שהאדם שעובר שם, אין לו שום ענין בהדלקת הנורות הללו, והרי זה בגדר פסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, שמותר. כלומר, מאחר והנורות הן נורות לד, ואין בהן חוט להט, והדלקתן לא תורמת לאדם שעובר שם שום דבר, לכן אין איסור בדבר.

האם אין חילוק בזה, כיום אשר רוב המנורות הינם מנורות לד, ולית בהו משום הבערה כלל? י"ד טבת תשע"ז / 12 בינואר 2017

מכל מקום יש בהדלקתן איסור מדרבנן.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה