הלכה ליום שלישי כ"ד סיון תשפ"ג 13 ביוני 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבינו מורינו

דניאל בן אברהם ז"ל

נלב"ע כד' סיוון תש"ע ת.נ.צ.ב..ה

הוקדש על ידי

המשפחה

מליחת הלב

שאלה: קניתי "לבבות" של עוף, האם מותר לבשל אותם כפי שקניתי אותם?

תשובה: נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא יז) "ואִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, אֲשֶׁר יֹאכַל כָּל דָּם, וְנָתַתִּי פָנַי בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת הַדָּם, וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ (מלשון "כרת") מִקֶּרֶב עַמָּהּ". ומפורש בתורה בכמה מקומות, שהדם שאסרה התורה לאכול ממנו, הוא בין דם בהמה ובין דם חיה ובין דם עוף.

ומחמת איסור אכילת דם, הוצרכנו למלוח את הבשר קודם הבישול, משום שכך היא תכונת המלח, שהוא שואב את הדם מן הבשר שהוא נמצא עליו. ובזמנינו כמעט בכל המקומות, נמכרים רוב חלקי הבשר והעוף כשהם כבר מוכשרים כדת וכדין על ידי מליחה שנעשית במפעל הייצור, אולם ישנם חלקים שנמכרים בלי שהם מוכשרים מחמת סיבות שונות.

ה"לב", נמכר בחנויות כשהוא לא מוכשר, ולכן יש בו דם, ואסור לאכול ממנו עד שיעבור הכשרה כדת וכהלכה. והטעם שלא מולחים אותו לפני שמוכרים אותו, הוא משום שבשעת שחיטת העוף או הבהמה, מתקבץ הרבה דם בתוך הלב, ואותו דם הוא כנוס בתוך הלב כבתוך כלי, ואינו יכול להיפלט על ידי מליחה בלבד, ולכן אף אם ימלחו את הלב, עדיין אינו יוצא מידי דמו והוא אסור בהחלט באכילה.

לפני שמולחים את הלב, צריך לקרוע אותו ולהוציא את הדם הכנוס בתוכו על ידי שטיפה במים או ביד, ורק אחר כך אפשר למולחו. וקריעת הלב, פירושה שיש לחתוך לפחות חתך אחד עמוק דיו שיגיע לחדרי הלב לכל האורך או לכל רוחב הלב. וכתבו הפוסקים, שיש נוהגים גם לחתוך את הגידים שבתוך הלב, כדי שלא יישאר דם כנוס בתוכם, (וגידים אלו ניכרים היטב בתוך הלב כעין צינורות).

לאחר מכן יש למלוח את הלב, שיהיה מכוסה היטב מכל צדדיו במלח בישול דק, ויש להניחו כך במשך שעה על גבי רשת, כדי שיזוב ממנו כל הדם.

אם אינו רוצה למלוח את הלב, (או כל בשר), אפשר להכשירו על ידי צלייה בלבד, (ולכתחילה יש לפזר מעט מלח על גבי הבשר, ולצלות אותו כך), שעל ידי הצלייה זב דמו ממנו, והוא מותר באכילה. ואף כשבא להכשיר את הלב על ידי צלייה, צריך לקורעו כדת וכדין, כפי שביארנו לענין מליחת הלב. ובמסעדות שנוהגים לנעוץ שיפוד בלבבות ולצלות אותם כך, כשהם שלמים בלא קריעה, הרי הם בכלל מחטיאי הרבים, ואף בארץ ישראל במקומות רבים נוהגים בעלי מסעדות כשרות להסתפק בנעיצת שיפוד, והגאון רבי שלום משאש זצ"ל רבה של ירושלים התריע על כך שחובה קדושה לתקן קלקול זה ולהקפיד על הכשרת הלב אך ורק על ידי קריעה ממש, כלומר, על ידי חיתוך על ידי סכין כמו שביארנו.

נוסף על כל מה שכתבנו, כתב הש"ך, בשם "פסקי ריקנאטי", שנוהגים גם לחתוך את חידוד הלב (היינו קצה הלב שהוא כמו חוד), כדי להעביר משם את כוחות הטומאה. וענין זה הוא על פי הקבלה. וכתב בספר כף החיים, שאם שכחו לחתוך את חידוד הלב לפני הבישול, אפשר לחתוך אותו לאחר מכן.

ולסיכום: לבבות עוף הנמכרים בחנויות, אינם מוכשרים. לכן, יש לעשות חיתוך עמוק לכל אורך הלב, ויש נוהגים לקרוע את כל הצינורות שבתוך הלב כדי שלא ישאר בהם דם. ולאחר מכן יש לשטוף היטב את הלב, ולאחר מכן למולחו במלח או לצלות אותו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום לרבני ארץ.
האם מותר לטגן/לצלות בשר לא מוכשר כגון סטייק על מחבת יצירה?? י"ח אלול תש"פ / 7 בספטמבר 2020

שלום לך

אם הכוונה למחבת יציקה, בודאי שאסור לעשות כן, כי אין לדם לאן לזוב. ואם עשו כן אסור לאכול את הבשר אפילו בדיעבד. ,  

את המליחה אפשר לעשות רק תוך זמן מסוים מהשחיטה, לא? ה' טבת תשע"ז / 3 בינואר 2017

נכון, רק תוך שלושה ימים, והדברים יבוארו בהמשך.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה