הלכה ליום שני ה' חשון תשפ"ו 27 באוקטובר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ישראל בן לובה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

קדושא רבה

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו את עיקרי הדינים, שעל כל המשקאות, כגון מיץ תפוזים, בירה, ארק, וכן על המים, יש לברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" לפני ששותים מהם. ועל היין יש לברך ברכת "בורא פרי הגפן".

והוספנו, שאדם שבירך ברכת "בורא פרי הגפן" על היין, ובאותה שעה היה בדעתו לשתות לאחר מכן ממשקאות אחרים, כגון מיץ פירות או מים, אינו חוזר לברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" על שאר המשקאות, הואיל וברכת "בורא פרי הגפן" שעל היין, פוטרת את כל המשקאות המובאים לאחריה. כשם שברכת "המוציא לחם מן הארץ" פוטרת את ברכת שאר המאכלים הבאים לאחריה.

שתית משקאות קלים לאחר הקידוש
ועתה נבוא בדבר שאלתינו, שכן בשאלה כזו ממש נשאל מכבר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, לגבי אנשים העושים "קידושא רבה" בבית הכנסת אחר תפלת מוסף, כשיש שם חתן  או ברית מילה וכדומה. וכולם שומעים מפי המקדש את ברכת "בורא פרי הגפן", וטועמים מעט מן היין, ולאחר מכן רוצים לשתות מן המשקאות הקלים המוגשים לפניהם. והשאלה, האם עליהם לחזור ולברך "שהכל נהיה בדברו" על המשקאות, או לא.

והשאלה מתחלקת לשניים. שיש אנשים הנוהגים לטעום מעט יין לאחר שהמקדש מסיים את ברכת "בורא פרי הגפן", ויש אנשים שאינם שותים כלל מן היין, ותיכף לאחר הקידוש באים לשתות מן המשקאות שלפניהם. והשאלה, האם אלו ואלו נפטרים בברכת בורא פרי הגפן של המקדש?

מי שטעם מן היין, ומי שלא טעם כלל מן היין 
והנה לגבי אותם שאינם טועמים יין לאחר הקידוש, כתב מרן זצ"ל (בספר הליכות עולם חלק שני עמוד כד), שאין לפטור אותם אחר כך מברכת "שהכל" על שאר המשקאות, הואיל ודוקא כאשר טעם מן היין, אז יש לומר שברכת היין שבקידוש תפטור את שאר המשקאות הבאים אחר כך, שהם נגררים אחרי היין.

אבל אותם ששתו בפועל מן היין בשעת הקידוש, דינם כדין מי שבירך בורא פרי הגפן על היין, שאינו חוזר לברך אחר כך שהכל על משקאות אחרים. ואף שיש חולקים בדבר, שאומרים שבטעימה מועטת של הקידוש, שאר המשקאות אינם נפטרים, מכל מקום אין הלכה כדבריהם.

ולסיכום: השומע "קידוש" בשבת בבוקר, וטעם מעט מן היין לאחר הקידוש, ובא לשתות אחר כך משקאות אחרים (והיה בדעתו מתחילה לשתות מהם), אינו מברך עליהם "שהכל נהיה בדברו", הואיל וברכת הגפן פוטרת את המשקאות הבאים לאחריה.

אבל השומע את ברכת "בורא פרי הגפן" מהמקדש, ולא טעם כלל מן היין, ובא לשתות לאחר מכן משקאות אחרים. חייב לברך "שהכל" על המשקה שלפניו.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

חיוב מאה ברכות ביום

אורך השיעור: 00:33:56         הורד     (15.54 MB)

ברכות הנהנין חלק א

אורך השיעור: 01:09:46         הורד     (15.97 MB)

ברכות הנהנין חלק ב

אורך השיעור: 01:15:48         הורד     (17.35 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

אם שמע קידוש וטעם יין אך לא מהכוס של הקידוש, האם נחשב שיצא ידי חובה? ז' כסלו תשע"ז / 7 בדצמבר 2016

יצא ידי חובת קידוש, אבל אם לא שתה יין בכלל, לא יצא ידי חובת ברכת בורא פרי הגפן, ולכן, אם יבוא לשתות משקאות אחרים אחר כך, יצטרך לברך עליהם

אני רוצה להבין אם בקידוש המקדש שותה רביעית יין ואני לא, אם הובאו לאחר מכן משקאות אני צריך לברך עליהם? או שלא לברך בגלל שמיד אחרי הקידוש אני מברך על הלחם ואז לא מברכים על משקאות מחשש בט"ל?
לגבי ברכת המוציא אם אני אוכל פחות מכזית ללא לפתן אחר אז אני צריך לברך על המאכלים שלפני? כ"ח חשון תשע"ז / 29 בנובמבר 2016

יש בזה חילוק בין פת ליין.

בפת, אם אוכל אחר כך מאכלים אחרים, כגון בשר ודגים, אינו מברך עליהם רק אם אכל כזית.

וביין, אם שתה רביעית, אינו מברך כלל על שאר המשקאות, ואם לא שתה בכלל, צריך לברך על המשקאות. ואם שתה רק מעט, אז אם המשקאות האחרים היו לפניו או שכיון בפירוש לשתות מהם אחר כך, אינו מברך עליהם, אבל אם לא היו לפניו, ולא כיון לשתות מהם אחר כך, עליו לברך עליהם.

האם ברכה על היין פוטרת את המשקים וכנ''ל הלחם זה דווקא אם שותה מהיין שיעור רביעית או מהלחם שיעור כזית או שמספיק טעימה מהם כדי לפטור את המשקים מברכה? כ"ז חשון תשע"ז / 28 בנובמבר 2016

לגבי ברכת המוציא, אם אינו אוכל את המאכלים עם הלחם עצמו, צריך שיאכל כזית, ורק אז פוטר את שאר המאכלים.

אבל ביין, הדין הוא שברכת בורא פרי הגפן פוטרת שאר משקין אפילו אם לא שתה רביעית. אך זאת דוקא בתנאי שהיו שאר המשקאות לפניו, או שהיה בדעתו בפירוש לשתות את המשקאות הנוספים. מה שאין כן אם שתה רביעית יין, אז פוטר כל מיני משקין בכל מקרה. כמו שמבואר באחרונים (סימן קעד).

אנו רגילים בשבת בבוקר להתפלל בנץ ולעשות לאחר מכן קידוש בבית הכנסת על רביעית יין וכזית פת הבאה בכיסנין ולאחר מכן אנו לומדים, השאלה היא האם כאשר מגיעים לבית מחויבים מצד הדין לעשות שוב קידוש לצורך אכילת פת גם כאשר אנו לבד? ובמידה והאשה בבית, האם עדיף שהיא זו שתעשה את הקידוש? כ"ז חשון תשע"ז / 28 בנובמבר 2016

אין חובה לעשות שוב קידוש. והאשה חייבת בקידוש, ואם אינה מקדשת בעצמה יש לעשות לה קידוש.

לדעתי יש בהלכה אי הבנה חמורה, כי מי ששומע קידוש בבוקר ואף טועם מעט מן היין, אינו יכול לשתות כלום, הואיל ולא יצא ידי חובת קידוש, כי אין קידוש אלא במקום סעודה ואם היה שותה רביעית יין או אוכל כזית מזונות, רק אז יוכל לטעום מעט ואכן לא יצטרך לברך על משקאות
ואמנם דעת ס' מעם לועז, שכיוון שיוצא המקדש - מוציא את כולם ורשאים לאכול אף בלי סעודה, מ"מ זו דעת יחידאה ואם זו דעת מרן שליט"א - נא להבהיר זאת ה' כסלו תשע"ג / 19 בנובמבר 2012

מובן שדברינו מדברים כאשר אוכלים פת כסנין כפי שנוהגים בקדושא רבה, וכפי שכבר כתבנו כמה פעמים בעבר, שאין קידוש אלא במקום סעודה. ועל כל פנים שוב אנו חוזרים ומדגישים את הדבר.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה