הלכה ליום ראשון ד' חשון תשפ"ו 26 באוקטובר 2025

היין פוטר שאר משקים

על כל המשקאות ששותים, כגון מיץ תפוזים, בירה, ארק, וכן על המים, יש לברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" לפני ששותים מהם. ועל היין יש לברך ברכת "בורא פרי הגפן", שהיא ברכה מיוחדת שתיקנוה רבותינו רק על היין. כמו שהזכרנו כמה פעמים.

ועתה נבאר את הדין, במקרה שאדם בירך על היין ברכת "בורא פרי הגפן", ובאותה שעה היה בדעתו לשתות לאחר מכן גם משאר המשקאות שיוגשו לפניו, כגון מים, או מיץ פירות וכדומה. האם עליו לברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" על שאר המשקאות, או שאינו צריך לברך עליהם כלל?

ושורש הדברים, בגמרא במסכת ברכות (מא:), "אמר רבי חייא, פת פוטר כל מיני מאכל, ויין פוטר כל מיני משקים". כלומר, המברך "המוציא לחם מן הארץ" על פת לחם, ואחר כך בא לאכול בשר, או דגים וכדומה, אינו חוזר לברך עליהם ברכה בפני עצמם, הואיל ונפטרו כבר בברכת "המוציא לחם מן הארץ" שבירך על הפת, שהוא המאכל הנכבד משאר המאכלים, וראויה ברכתו לפטור מאכלים אחרים הבאים אחריה.

וכמו כן המברך "בורא פרי הגפן" על היין, ובא לשתות אחר כך משקאות אחרים, אינו חוזר לברך "שהכל נהיה בדברו" עליהם, הואיל וברכת היין פוטרת את שאר המשקאות המובאים לאחריה, שהרי היין הוא ראש לכל המשקאות, ובברכתו ראויים להפטר שאר כל המשקאות שהם בטלים לעומתו.

אולם לענין מעשה, נחלקו רבותינו הראשונים האם הלכה כרבי חייא לענין ברכת בורא פרי הגפן? שלדעת התוספות והרמב"ם, אין הלכה כרבי חייא. וכן דעת עוד מרבותינו הראשונים. אולם לעומתם דעת הרא"ש ורבינו יונה והרשב"א ועוד, שהלכה כרבי חייא. וכן פסקו למעשה הטור ומרן השלחן ערוך (סימן קעד ס"ב), שהלכה כדברי רבי חייא. וכל המברך על היין ברכת "בורא פרי הגפן", ולאחר מכן בא לשתות משקאות אחרים, אינו חוזר לברך עליהם ברכת "שהכל נהיה בדברו", כי ברכת היין פוטרת את שאר המשקאות מן הברכה.

לכן לסיכום: המברך על היין ברכת בורא פרי הגפן, ובא לשתות אחר כך משקאות אחרים, כגון מים, או מיץ תפוזים וכדומה, והיה בדעתו מתחילה לשתות מן המשקאות הללו, אינו חוזר לברך עליהן ברכת "שהכל נהיה בדברו", הואיל ונפטרו כולם בברכת בורא פרי הגפן.

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטים בדין זה.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

חיוב מאה ברכות ביום

אורך השיעור: 00:33:56         הורד     (15.54 MB)

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה