הלכה ליום ראשון י' כסלו תשפ"ב 14 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרב יוסף בן אהרן נזרי ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

הפשרת חלה קפואה בשבת

שאלה: האם מותר להוציא מהמקפיא בשבת אחר הצהרים חלה קפואה, כדי שהיא תהיה מוכנה לאכילה בסעודת "מלוה מלכה" שבצאת השבת?

תשובה: שורש השאלה, משום שבדרך כלל, אסור להכין שום דבר משבת ליום חול. ולמשל, אסור לסדר את השלחן בשבת, כדי שהוא יהיה מסודר לקראת מוצאי שבת. וכן אין לשטוף את הכלים של סעודת שבת אחר הצהרים, עד לאחר השבת. ולפיכך לכאורה, יהיה עלינו לאסור להפשיר בשבת חלה קפואה, שהרי הוצאתה מן המקפיא נעשית כדי שהיא תהיה מוכנה למוצאי שבת.

וכן פסק להלכה הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (בספר שלחן שלמה סימן רצ), שאין לעשות שום פעולה בשבת שהיא מיועדת להכנת דבר למוצאי שבת. ולכן אין להתיר להוציא בשבת חלה מהמקפיא, כאשר הכוונה היא שתהיה החלה מופשרת לסעודה שלאחר השבת.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (ח"ב עמ' תמז) הביא את דברי ה"חיי אדם", שכתב, שכל שיש צורך מצוה בדבר, אין זה נקרא "הכנה" האסורה בשבת, אלא אם הדבר יתאפשר בקלות גם לאחר השבת. אבל באופן שאין אפשרות להכין את הדבר לאחר השבת, אין איסור בזה. גם בשו"ת מהרש"ג כתב, שאין איסור בהכנה צורך יום חול, אלא כשכוונת המכין היא לחסוך לעצמו זמן לאחר השבת. אבל בדבר שלא תהיה אפשרות לעשותו לאחר השבת, אין איסור לעשותו ביום שבת.

ולאור דבריהם כתב מרן זצ"ל, שנראה לו להתיר להפשיר בשבת חלה קפואה לצורך מוצאי שבת, שהרי הדבר נעשה לצורך מצוה, לצורך סעודת מלוה מלכה של מוצאי שבת. ועוד, שלא ניתן לעשות כן לאחר השבת, ולכן אין זה בגדר ההכנה שנאסרה בשבת לצורך יום חול.

ועוד הביא מרן זצ"ל סימוכין לדבריו, ולכן להלכה, מותר להפשיר בשבת חלה קפואה, כדי שניתן יהיה לאכול ממנה לאחר השבת בסעודת מלוה מלכה.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני הבדלה וסעודה רביעית

אורך השיעור: 00:52:29         הורד     (24.03 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אפשר להפשיר חלה או לחם ביום שבת עבור יום שבת? י"א אב תשפ"ג / 29 ביולי 2023

עבור השבת עצמה בודאי שאפשר להפשיר

שלום.
רשום: "אין זה נקרא "הכנה" האסורה בשבת, אלא אם הדבר יתאפשר בקלות גם לאחר השבת." וגם "רשום אבל בדבר שלא תהיה אפשרות לעשותו לאחר השבת, אין איסור לעשותו ביום שבת."

לא הבנתי למה מותר להפשיר חלה בשבת לצורך סעודת מלווה מלכה. אי אפשר להפשירה לאחר השבת בתנור או מיקרוגל? י' כסלו תשפ"ב / 14 בנובמבר 2021

במחשבה שנייה, אף על פי שיש אופן שיוכל לחמם בתנור וכדומה, מכל מקום מאחר וכעת הוא רוצה להפשיר כך, מעיקר הדין אפשר להקל בזה, שזו צורת ההפשרה הרגילה. 

שלום.
רשום: "אין זה נקרא "הכנה" האסורה בשבת, אלא אם הדבר יתאפשר בקלות גם לאחר השבת." וגם "רשום אבל בדבר שלא תהיה אפשרות לעשותו לאחר השבת, אין איסור לעשותו ביום שבת."

לא הבנתי למה מותר להפשיר חלה בשבת לצורך סעודת מלווה מלכה. אי אפשר להפשירה לאחר השבת בתנור או מיקרוגל? י' כסלו תשפ"ב / 14 בנובמבר 2021

כמובן שמדובר באופן שאין אפשרות לחמם על ידי מיקרוגל כמו שכתבת. תבורך,

בהמשך לדבריכם לגבי הפרשת חלה: לעתים אני מכין לפני שבת ומקפיא בצק לצורך אפייה במוצ"ש לסעודה רביעית. האם ניתן להוציאו בשבת כדי שיפשיר, או שמשום שזה בצק שאינו מתוכנן להיאכל כבצק, יש כאן סיבה צדדית לאסור? כ"ב חשון תשע"ז / 23 בנובמבר 2016

אסור בהחלט להפשיר את הבצק בשבת, משום שהוא מוקצה לגמרי מחמת גופו, שאינו ראוי למאכל, ואסר להזיזו בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה