הלכה ליום רביעי כ"ה אלול תשפ"ב 21 בספטמבר 2022

ביקור בבית הקברות בערב ראש השנה – מנהג מרן זצ"ל בביקורו בדמנהור

  מרן זצ"ל על קברו של רבי יעקב אביחצרא

יש נוהגים ללכת בערב ראש השנה לבית הקברות. ואמרו בגמרא במסכת תענית (דף טז.) למה יוצאים לבית הקברות בתענית ציבור? לומר, הרי אנו נחשבים כמו מתים, וכדי שהמתים יבקשו עלינו רחמים. ועוד אמרו רבותינו (בסוטה דף יד.), מפני מה נסתתר קברו של משה רבינו מעיני בשר ודם? מפני שגלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא שבית המקדש עתיד להחרב וישראל יגלו מארצם, ואם יבאו לקברו של משה רבינו ויעמדו בבכיה ויתחננו למשה לעמוד בתפילה בעדם, יעמוד משה ויבטל את הגזירה, מפני שחביבים צדיקים במתתם יותר מבחייהם. ולפיכך יש נוהגים להתפלל אצל קברי הצדיקים, ובפרט בערב ראש השנה. וכן כתב הרמ"א בהלכות ראש השנה, שבערב ראש השנה הולכים לבית הקברות להרבות שם בתפילות.

אלא שכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בשם הפוסקים, שההולך לבית הקברות, לא ישים מגמתו נגד המתים, שכאילו הם יושיעו אותו ויעזרו לו, וכמו שנוהגים חלק מהאומות, אלא יבקש רחמים מהשם יתברך בזכות הצדיקים שוכני עפר.

אולם אין משמעות הדברים, שאסור לגמרי לבקש מהנפטר איזה דבר, אלא שאסור לבקש מהנפטר ישועה, כגון אדם הנמצא לפני קבר של צדיק, אסור לו לומר שם, יהי רצון מלפניך רבי פלוני, שתושיע אותי ותעזרני וכדומה, אלא יוכל לבקש מנפש הצדיק שתמליץ עבורו לטובה לפני ה' יתברך, שיעזרהו בענין כזה וכזה.

וכן כתב בפירוש מרן רבינו זצ"ל בספרו על הלכות אבלות (ח"ג עמוד רי), שמותר לבקש מנפש הצדיק להליץ טוב בעדינו ולהתפלל עלינו לאורך ימים לעבודת ה' יתברך. והביא שכבר העיד האור המופלא רבינו האר"י ז"ל, שכאשר משתטח אדם על קברו של הצדיק, ובפרט אם יודע לעשות ייחודים הידועים ליודעי הקבלה, תהיה נשמת אותו צדיק לעזור ולסיוע גדול לאותו אדם.

ומעשה היה בשנת התשמ"ט, שמרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל נסע למצרים, כדי להפגש עם הנשיא חוסני מובארק, לבקש ממנו שיסייע ליהודים בכמה ענינים, ובפרט בענין יהודי אחד שנגזר עליו גזר דין מוות במצרים, וביקש מרן זצ"ל מהנשיא שיחון אותו, וכן דיבר מרן זצ"ל בענין בית הקברות היהודי בקהיר, שנמצא שם קברו של הגאון רבי חיים כפוסי זצ"ל בעל הנס, ורצו לסלול מעליו כביש רחב, ואמנם נשיא מצרים שמע בקול מרן זצ"ל, והורה לעשות הכל על פי ההלכה היהודית, לחון את האסיר היהודי מאשמתו, ולבטל את סלילת הכביש על הקברות. וכאשר סיים מרן זצ"ל את דבריו, ביקש הנשיא שיצאו מן החדר כל מקורביו, ופנה אל מרן זצ"ל, ואמר לו, אדוני הרב! אני מאמין באמונה שלימה בברכתך ובקדושתך, ברכני נא! ומרן זצ"ל הניח את ידיו על ראשו של הנשיא ובירך אותו שתמשך מלכותו שנים רבות. ואמנם זכה הנשיא שנמשכה כשלשים שנה, הרבה יותר מכל מנהיגי מצרים שקדמו לו בדורות האחרונים. (אביר הרועים ח"א עמוד 316, גם לאחר מכן בעקבות הדברים הללו ועוד דברים אחרים שעברו בין מרן זצ"ל לבין הנשיא, התפלל מרן זצ"ל על הנשיא שלא ימיתו אותו אויביו, כי עמד לימין ישראל, ובעת ההיא היו נראים הדברים בלתי אפשריים בדרך הטבע, ובאמת נס נעשה לו לנשיא, ששוב היתה הפיכה במצרים, ולא הרגוהו אויביו. וראה שם במה שכתבנו באביר הרועים בהערה).

ובאותו ביקור, נסע מרן זצ"ל לדמנהור שבמצרים, כי שם נמצא קברו של הגאון הקדוש רבי יעקב אביחצרא זצ"ל. ומרן זצ"ל נסע להתפלל על קברו. ובשעה שעמד מרן זצ"ל סמוך לקברו של רבי יעקב אביחצרא, כך אמר: רבי יעקב! אנחנו באנו הנה לשם שמים, כדי שלא יפגעו בבית הקברות של היהודים, בבקשה תעמוד לנו לעזר בשמים"! (מפי מקורבו של מרן זצ"ל, הרב אריה דרעי שליט"א, שליווה את מרן בכל אותו הביקור).

למדנו מכך, שמרן זצ"ל עצמו היה נאה דורש נאה מקיים, וביקש מרבי יעקב אביחצרא זצ"ל שיעמוד לימין צדקו לפני ה' יתברך, להביא לישועה גדולה לכלל ישראל. וגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם.

ומכל מקום צריך שיעשה הכל במידה הנכונה, כי לפעמים הנזק היוצא מכניסה לבית הקברות הוא רב על התועלת שבו, מפני שידוע על פי דברי המקובלים, שהנכנס לבית הקברות יכולות להדבק בו כל מיני טומאות רעות. וידוע שהגאון רבי אליהו מוילנא זצ"ל, היה נמנע מהליכה לבית הקברות, וכשהגיע יום האזכרה של אמו, שכנודע היה מכבדה מאד, בקשוהו שילך לקברה כנהוג ביום אזכרתה, שבודאי דבר זה יגרום לה נחת רוח, והגאון סירב ללכת לשם, באמרו, שאף שבודאי בואו לקברה יעשה לה נחת רוח, ואמר הגר"א, כי בפעם הקודמת שהגיע לקבר אמו, מרוב שמחתה "היא ממש מחאה כף אל כף", ובכל זאת סירב הגאון לעלות שוב על קברה, באומרו שהדבר מזיק מאד. וכן נהג מרן זצ"ל, שביום האזכרה של פטירת אביו ע"ה, נמנע מללכת לקברו, ואמר שטוב יותר אם ילמד יותר בביתו, ובזה יגרום יותר נחת רוח לאביו (אולם ביום האזכרה של אשתו נהג ללכת לקברה). ומכל מקום במקום שקבורים שם רק צדיקים, כמו קבר הרמב"ם וכדומה, נראה שלא שייך כל זה, והכל כתורה יעשה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה