הלכה ליום שני כ"ח תשרי תשפ"ו 20 באוקטובר 2025

כתיבה על גבי חלון בשבת

שאלה: בימות החורף, כשיש על החלון לחות של אדים, האם מותר לכתוב או לצייר באצבע על החלון?

תשובה: אחת המלאכות האסורות מן התורה בשבת, היא מלאכת "כותב". ומכל מקום מבואר בדברי חז"ל, שאין איסור מן התורה, אלא כשכותב דבר שמתקיים, כגון מי שכותב עם עט על גבי נייר, שבודאי שהכתב הזה עשוי להתקיים ולהשאר למשך זמן רב.

ומכל מקום, במשנה במסכת שבת (דף קד:) ובדברי רבותינו הראשונים מבואר, שאפילו כתב שאינו עשוי להתקיים, וכגון מי שכותב באמצעות מיץ תותים על גבי השלחן וכיוצא בזה, אסרו רבותינו לכתוב כך בשבת.

ולפיכך אסור לכתוב על ידי האצבע על גבי חול או אפר. וכן אסור לכתוב על גבי דבר שאינו נשמר לזמן רב, ולמשל מי שכותב על גבי קליפה של בצל, מבואר בתוספתא (שבת פי"ב), שאסור לעשות כן בשבת, ואף על פי שמן התורה מותר לכתוב על גבי קליפה של בצל, שהרי הקליפה אינה יכולה להשמר למשך זמן רב, מכל מקום רבותינו אסרו אפילו כתיבה כזו בשבת.

ולאור האמור פסק אחד מגדולי רבותינו האחרונים, הלא הוא הגאון ה"פרי מגדים" (מש"ז סימן שמ אות ג), שאסור לרשום אותיות על חלון של זכוכית בימיות הקור, כשיש על החלון לחות מחמת הפרשי החום והקור. אולם להעביר קו בלבד על החלון, מותר, שאין זה בגדר כתב שאסרו רבותינו לעשותו. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (ח"ה עמוד קמח).

ומן האמור נלמד, שהוא הדין לגבי ציור, כגון תמונה של פרצוף וכדומה, שעושה אדם בצורה מכוונת על גבי החלון, או על גבי זכוכית רכב מלוכלכת, שהדבר אסור בהחלט בשבת, שגם זה בכלל כתיבה האסורה בשבת מדרבנן. (כלומר, מגזירת רבותינו).

אבל להעביר אצבע על גבי שלחן נקי ומנוגב לגמרי, או באויר, כדי לרמוז למישהו איזה דבר, מותר בשבת, שאין זה בגדר כתיבה כלל.

ולסיכום: אסור לצייר או לכתוב בשבת על גבי חלון שיש עליו אדים מן הקור, וכן אסור לכתוב או לצייר על גבי זכוכית מלוכלכת וכיוצא בזה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה