הלכה ליום רביעי כ"ז אב תשע"ב 15 באוגוסט 2012

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אדל בת רחל שתחי'

בתוך שאר חולי עמו ישראל

הוקדש על ידי

בנה

שאלה: האם מותר לאכול כבד אווז?

תשובה: לפני שנתחיל לדון בשאלת הכשר "כבד אווז", עלינו להסביר באופן כללי את אופן הייצור של מאכל זה.

האווז הוא עוף כשר בלי שום ספק, וממילא גם כבד האווז מעיקרו הוא כשר. אלא שאין לכבד האווז טעם מיוחד, אלא אם הוא בא מאווזים שפוטמו על ידי הלעטה, והיינו, שמאכילים את האווזים בעל כרחם שלש פעמים בכל יום, בכל פעם כחצי ק"ג תירס מבושל, על ידי מכונה המיוחדת לשם כך, שאליה מחובר צינור ארוך, שאורכו ורוחבו מתאימים לושט של האווז, והמלעיט תופס את האווז  ומכניס את הצינור לושט, ומתחיל לסובב בידית שבידו, ועל ידי כך נדחף התירס בחזקה לתוך הושט של האווז. כך עושים במשך שלשה שבועות, עד שמגיע האווז למשקל כפול כמעט ממשקלו המקורי. והבעיות ההלכתיות הכרוכות בכך הם רבות, ואנו לא נדון בכולן, אלא בעיקרן, ובמסקנה להלכה.

מכיון שמאכילים את האוזים בעל כרחם, מצוי אצלם פצעים ונקבים באזור הושט, אם מחמת לחץ האוכל שמאכילים אותם, ואם מחמת הצינור שמכניסים לושט שלהם. ונקב כזה בושט הוא סימן לטריפות העוף, ולא תמיד ניתן לברר אם יש נקב או פצע כזה בושט האווז, ועל כן נחלקו הפוסקים אם יש להקל באכילתו. וטעם זה הוא העיקרי לשיטת אוסרי אכילת אווזים אלו.

עוד יש לדון אודות אווזים אלה, כי הדבר ידוע, שלאחר סדר ההלעטה, אין האוזים יכולים עוד להתקיים, ולכן ממהרים לשחטם מיד בתום שבועיים להלעטתם, הלכך יש אומרים, שעצם הדבר שאין האוזים יכולים לחיות יותר, הוא סימן טריפות.

ומתחילה, לא נהגו באכילת אוזים אלו, אלא בחלק מארצות אשכנז, שהיתה שם עניות גדולה, ושומן האוזים הללו היה בזול, והיתה שעת הדחק גדולה, ולכן כמה גדולים צידדו להקל עד כמה שאפשר באכילת האוזים. אבל בארץ ישראל, לא נהגו מעולם בהלעטת אווזים. ולכן כתב הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל, רבה של ירושלים, שאם ניתן לבטל לגמרי את הלעטת האוזים, למצוה יחשב הדבר . גם הגאון החזון איש, אמר שאין להקל בעניין זה בארץ ישראל, מפני שאף על מה שנהגו בכמה מקומות בחו"ל להקל בזה אנו מצטערים, ולא נוסיף עוד להקל בזה בארץ ישראל.

נמצינו למדים, שיש באכילת אווזים כאלה חששות הלכתיים כבדים מאד הנוגעים לאיסורי תורה. לכן, כאשר נשאל מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, מאב בית הדין בפריז, אם יש לתת הכשר למסעדות בפריז המיבאות כבד אווז מארץ ישראל, השיב לו שיפה עשה שמנע מהם קניית הכבד מבני ארץ ישראל, ובפרט שיש בכך עניין חמור של "צער בעלי חיים", שהרי כידוע נעשית ההלעטה באופן אשר הנפש היפה סולדת אף מלהביט בו, ותורתינו הקדושה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

אלא שבשנים האחרונות, הוכנס בארץ ישראל שיפור משמעותי בעניננו, בכך שהחלו להלעיט את האווזים על ידי צינור קצר הרבה יותר ממה שנהגו עד כה, והחלו גם להאכיל את האווזים בדייסת אורז רכה, שאינה גורמת לפצעים בושט האווז, (שזו הבעיה העיקרית בכשרותו), גם על ידי כך, יש אומרים שנגרם פחות צער לאווז. ואז יש יותר מקום להקל בענינו. אם כי גם באופן זה עדיין יש סברות להחמיר. ולכן כתב הגאון רבי שלמה עמאר שליט"א, שאף אם יש מקום להקל בזה, מכל מקום אין לתת כשרות "מהדרין" למסעדה המספקת מעדני כבד אווז, שהרי למהדרין בכשרות אין ראוי לאכול מהם.
 
ובאמת, שלאחרונה נאסר על פי חוק להלעיט אווזים במדינת ישראל, ובחוץ לארץ (ברוב המקומות) לא נוהגים להלעיט על ידי השיפורים שהזכרנו, ואז קרוב הדבר שיש באכילת האווזים איסור ממש. ומכל מקום במקום שידוע בבירור שהאוזים הולעטו על פי הדרך שהזכרנו, עם צינור קצר וגרעיני תירס טחונים כדייסה, ונעשה הכל בהשגחה ראויה על ידי גוף כשרות אחראי, (המקפידים לבדוק לאחר השחיטה את ושט האווז לראות שאין בו סימני טריפות), המיקל לאכול ממנו, יש לו על מה שיסמוך, והמחמיר להמנע לגמרי מאכילת אווזים מפוטמים, תבא עליו הברכה. כך השיב לנו מרן הרב שליט"א.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה