הלכה ליום שני ג' אייר תשפ"ג 24 באפריל 2023

מחלוקת שהיא לשם שמים

שנינו במסכת אבות (פרק ה משנה יז), כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים, איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי, ואיזו היא מחלוקת שאינה לשם שמים, זו מחלוקת קורח ועדתו.

ועלינו להבין, מה משמעות הדוגמא שהביא התנא, איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי, ואיזו היא מחלוקת שאינה לשם שמים, זו מחלוקת קורח ועדתו, הלא היו עוד מחלוקת רבות לשם שמים ושאינם לשם שמים, ומה משמעותן של אותן מחלוקות דוקא?

והסביר זאת הגאון רבינו יהונתן אייבשיץ בספר יערות דבש (חלק ב), שאמנם, היצר הרע מסית בכל מחלוקת, ומכניס בלב האנשים, שאותה המחלוקת היא מחלוקת לשם שמים, וכפי שאמנם היה בדורו של הגאון רבי יהונתן אייבשיץ, אבל רבותינו נתנו סימן אמיתי לדבר, איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת בית שמאי ובית הלל, שאף על פי שהיו במחלוקת, ותמיד חלקו זה על זה בעניני הלכה, בכל זאת נשארו ידידים ואהובים זה לזה, וכדברי רבותינו במסכת קדושין (דף ל:) אפילו אב ובנו ותלמידו שהיו עוסקים בתורה וחולקים זה על זה, נעשים כאויבים זה לזה, שנאמר, "עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה'", ואף על פי כן אינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה לזה, שנאמר "אֶת וָהֵב בְּסוּפָה", שבסופו של דבר נעשים ידידים ורעים זה לזה.

וכן אמרו רבותינו במסכת יבמות (יד:), אף על פי שנחלקו בית שמאי ובית הלל בדין מסויים בעניני יבמות, מכל מקום לא נמנעו בית הלל מלישא נשים מבית שמאי, ללמדך שחיבה ורעות היו נוהגים זה בזה, לקיים מה שנאמר "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ", כי בית שמאי היו מודיעים לבית הלל, אם אותה המשפחה שהם רוצים לקחת ממנה אשה, היא משפחה כשרה גם לפי דעת בית הלל או לא.

מה שאין כן במחלוקת קורח ועדתו, שהיו מלאים איבה ושנאה, זוהי מחלוקת שלא לשם שמים. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בזו הלשון: "וזה אות נאמן בכל מחלוקת להבין אם היא לשם שמים או שאינה לשם שמים".

וזהו במחלוקת בין גדולי ישראל תלמידי החכמים, אבל אם יש מחלוקת בין התלמידי חכמים לבין אותם המהרסים ומחריבי הדת המחרחרים ריב להטעות את ישראל וכיוצא בזה, ודאי אין זה בכלל המחלוקות הללו, אלא בכלל תיקון הדת, שיש להודיע לכל ישראל לפעמים ממי עליהם להשמר, מי הוא הצדיק ומי המצטדק.

8 ההלכות הפופולריות

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה


הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה

"פת הבאה בכסנין"

ברכת הפת הפת, ברכתה "המוציא לחם מן הארץ". והכוונה בזה ללחם הנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, שהם חיטה, שעורה, שבולת שועל, שיפון, וכוסמין. שכולם בכלל חיטה ושעורה. כי הכוסמין ושבולת שועל הם מינים שונים של חיטה, והשיפון הוא מין שעורה. (כמו שפירש רש"י בברכות מד.). אולם לעתים משתנה ברכת הפת, ואנ......

לקריאת ההלכה