הלכה ליום שלישי ב' אייר תשפ"ב 3 במאי 2022

מרבה צדקה מרבה שלום – זכות המצוה

במסכת שבת (דף קנו:), אמרו, מעשה ברבי עקיבא שהיתה לו בת, ואמרו לו האיצטגנינים החוזים בכוכבים, שלפי מערכת הכוכבים והמזלות, הם רואים שביום כלולותיה של אותה בת, יכיש אותה נחש ותמות, והיה רבי עקיבא דואג על זה מאד.

בליל כלולותיה, כשנכנסה הכלה לחדרה, הוציאה את המכבנה, שהיא סיכה של זהב שבראשה, ותחבה אותה בין הלבנים שבקיר של החדר. נזדמן, שהיה שם נחש ארסי שהיה אורב לה, וכשהיא תחבה את הסיכה של זהב, ננעצה הסיכה בעינו של הנחש, ואז פרפר הנחש ומת.

למחרת בבוקר, בא רבי עקיבא לשאול בשלומה של בתו. תיכף היא קמה להתלבש, וכשהוציאה את הסיכה, נסרך הנחש שהיה כבר מת ויצא עם הסיכה, ונודע הנס שאירע לה בהשגחת ה' יתברך. אמר לה רבי עקיבא, בתי, הגידי לי מה מעשה טוב עשית? אמרה לו, אמש באמצע סעודת החתונה שלי בבית המשתה, הבחנתי בעני אחד שבא לשם, ואתה אבא, היית עסוק וטרוד עם האורחים הרבים והחשובים שהגיעו, וראיתי שאין מי שישים לב לעני ההוא. קמתי מן החופה, והגשתי לו את ארוחת הסעודה אשר לי, והאכלתיו. אמר לה רבי עקיבא, אשרייך! מצוה גדולה עשית! והיא שהגינה עלייך לבטל את הגזירה שהיתה עליך.

יצא רבי עקיבא ודרש, "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת", לא ממיתה משונה בלבד, אלא מעצם המיתה עצמה, כמו שנאמר, רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא "חַיִּים" צְדָקָה וְכָבוֹד.

ויש לדעת, כי כל המצוות כולן, מגינות על עושיהן. אולם לאחר זמן מה, זכות המצוה נחלשת ואינה מגינה כל כך. וכן כתבו התוספות במסכת בבא בתרא (דף ט:), שאפילו זכות המצוה של מתן בסתר, גם כן יש לה קצבה וגבול, ואינה מגינה על האדם כל ימי חייו. אולם כתב רבינו האר"י (נגיד ומצוה דף יא.), שכל המצוות שהאדם עושה, נרשמת זכות המצוה על מצחו באות אחת מתוך אותיות האל"ף בי"ת. ואותה אות מאירה זמן מה במצחו של בעל אותה המצוה. אף תיכף היא נבלעת במצחו ומסתלקת, ורק שכר המצוה שמור לחיי העולם הבא. אבל הנותן צדקה לעניים, האות "צ" מאירה במצחו כל אותו שבוע, ואינה נבלעת כשאר האותיות של שאר המצוות, ולפיכך זכות מצות הצדקה מגינה על האדם אפילו בזמן שאינו עסוק בה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום,

האם מותר לעשות סיום מסכת בברית יצחק או שזה נחשב לערב שמחה בשמחה?

תודה ב' אייר תשפ"ב / 3 במאי 2022

אין בזה חשש, לא מצד עירוב שמחה בשמחה, ולא מצד אין עושין מצוות חבילות חבילות. תבורכו,

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה