הלכה ליום שני א' אייר תשפ"ב 2 במאי 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

מאיר בן מרגלית בתושח"י

שהשם יתברך ישלח דברו הטוב וירפאהו רפואה שלימה רפואת הנפש ורפואת הגוף.
ויחדש כנשר נעוריו, אורך ימים ושנות חיים ושלום

הוקדש על ידי

בני המשפחה

מרבה צדקה – מרבה שלום

בהיות ובימים אלו, ימי הספירה, נהגו ללמד פרקי אבות ברבים, וכן היה מנהגו של מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, על כן נביא מעט ענינים  הנזכרים בפרקי אבות.
שנינו בפרקי אבות (פ"ב משנה ח), "מרבה צדקה – מרבה שלום". ופירש מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שכאשר יש מחסור בביתו של האדם, שלום הבית מתערער בין העני לאשתו, כמו שאמרו בבא מציעא (דף נט.), לעולם יהא אדם זהיר להביא תבואה לתוך ביתו, שאין מריבה מצוייה בביתו של אדם אלא על עסקי תבואה, כלומר, מזונות, שנאמר "הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ". (תהלים קמז).

ובהיות ואנו סמוכים לימי הפסח שעברו עלינו, נביא מעשה שאירע לפני כמאתיים ושלושים שנה, בעיר פראג בימים הללו.

רבה של פראג, היה גאון הגאונים רבי יחזקאל לנדא זצ"ל, בעל שו"ת נודע ביהודה. לילה אחד, היה יושב בביתו ולומד, ואותו ערב סגרירי היה, מטרות עוז ורוח זלעפות, פתאום הוא שומע קול בכי מבחוץ, הפסיק הרב את לימודו ויצא החוצה, ופגש בנער נוצרי יושב על סלע ובוכה, ניגש אליו הרב ושאל אותו, מדוע אתה בוכה? השיב לו הנער, אבי, הוא אחד מהאופים שבעיר, אמי מתה, ואבי נשא לו אשה אחרת, והיא אשה אכזרית, בכל יום עלי לצאת עם סלים מלאים לחם למוכרם בשוק, ואת מחיר הלחם עלי למוסרם בידה. היום אירע לי אסון, אמנם הצלחתי למכור את הלחם, אבל עכשיו כשרציתי לחזור הביתה, הרגשתי כי הכסף נפל ממני ואבד, ואם אשוב הביתה בידיים ריקות, צפויות לי מכות ומהלומות מיד האם החורגת המרשעת, ואיני יודע מה לעשות בקור וברוח של הלילה, ואני רעב וצמא. נכמרו רחמיו של רבי יחזקאל על הנער, ושאל את הנער הנוצרי, כמה עלה כסף הפדיון שאבד לך? השיב הנער, עשרים זהובים, הוציא הרב עשרים זהובים ומסר לו, ומלבד זאת תחב בידו עוד מספר דינרים ואמר לו, לך תקנה בעד הדינרים הללו דברי מאכל ומשקה ואכלת ושבעת.

עברו כשלושים שנה, והדבר נשכח מזכרונו של הרב, והנה בליל שביעי של פסח, קרוב לחצות הלילה, נשמעו דפיקות על דלת ביתו של הרב, הרב פתח את הדלת, ואיש נכנס לביתו, באומרו שיש לו לגלות סוד כמוס הגובל בפיקוח נפש, הרב הושיבו על כסא, והלה התחיל לספר, אני זוכר את החסד שעשית עמדי לפני עשרות שנים, בימי נעורי הצלת אותי מרעב ומקור, וממכות של אם חורגת, ומשום כך ראיתי חובה לעצמו לעשות חסד עמך ועם היהודים תושבי העיר הזאת פראג. אחד הכמרים, שונא ישראל מושבע, קרא לאסיפה של כל האופים הנוצרים, ואני בתוכם, והציע להם שבמוצאי חג הפסח, שאז היהודים ממהרים לקנות חמץ מהגויים,  ישימו האופים רעל בתוך הלחם שיאכלו היהודים, ויעשו כלה עם קהלת היהודים שבפראג, ותמורת זאת, יקבלו מחילה וכפרה כל עוונותיהם, ויכנסו ישר לגן עדן.

לא יכולתי להתאפק ולעמוד מנגד, בזוכרי את חמלתך ורחמיך עלי כשהייתי בצרה, לכן באתי להודיעך על כך, ואתה עשה כחכמתך, והצל את היהודים התמימים לבל יבולע להם. הרב הודה לאופה הנוצרי מקרב לב, על שגילה לו על הסכנה הצפוייה לקהלת ישראל בפראג ופטר אותו לשלום.

בהגיע יום אחרון של פסח, הוכרז בכל בתי הכנסת של העיר פראג, מטעם הרב גאון ישראל, בחרם חמור לכל מי שיקנה לחם מן הגויים במוצאי חג הפסח. כי סכנה נשקפת לכל מי שיטעם מן הלחם ההוא. וכל ישראל ישמעו ויראו. וכל יהודי פראג קיימו וקבלו עליהם את גזירת הרב, ומכל הלחם שנאפה במוצאי החג לא נמכר אפילו כיכר אחד, ולבסוף נודע הדבר. ובכך הפרו את עצתו של אותו כומר רשע שזמם לסכן אותם, ולכל ישראל היתה הישועה והרווחה. ועל זה נאמר "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ" (קהלת, יא.). (ענף עץ אבות עמוד קז).

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב.
במניין בו אני מתפלל שחרית אני באופן די קבוע מגיע לברכת עבודה כאשר מתחיל שליח הציבור את החזרה. האם נכון להתפלל רצה הודאה שים שלום ויהיו לרצון בחיפזון ולהספיק קדושה או להמשיך ולהתפלל בנחת ולפספס קדושה א' אייר תשפ"ב / 2 במאי 2022

בחיפזון ממש זה לא טוב. אם אתה יכול להזדרז זה טוב, אם לא, אתה רשאי להזדרז קודם לכן, ולהתחיל עמידה דקה אחת או שתים לפני הציבור וכך להספיק את הקדושה. 

שלום,
אני רוצה לעשות שטר פרוזבול
איך אפשר לקבל את השטר? אשמח שתשלחו לי למייל
תודה א' אייר תשפ"ב / 2 במאי 2022

זה עוד מוקדם. המתן לקראת סוף השנה ואז תשאל שוב. 

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה