הלכה ליום ראשון ט"ז אדר תשפ"ה 16 במרץ 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

‏אברהם בן ברוכה

שיהיה לו ניתוח מוצלח והחלמה חלקה אמן

הוקדש על ידי

‏Avraham בן ישי

הצלת ישראל בפורים

היום הוא יום ט"ז באדר, שבערים המוקפות חומה מימות יהושע, מציינים בו את הפורים כפי שביארנו.

נאמר במגילת אסתר (פ"ג): "וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ, וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם, אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ".

ומבואר שכאשר המן הביע את משאלתו בפני המלך, להרוג את כל היהודים, הרגיש בעצמו, כי דבר זה יגרום נזק לאוצר המדינה, שהרי היהודים משלמים מסים למלך, ולכן אמר למלך, כי הוא מוכן לשלם עשרת אלפים כיכר כסף למלך בתמורה להריגת כל היהודים.

ושאל על כך מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, מה השייכות בין אותם עשרת אלפים כיכר כסף לבין "עושי המלאכה", שהם הפועלים ובעלי בתי החרושת שבאותו הדור?

והסביר זאת מרן זצ"ל, כי המן, אביו של דלפון, לא היה ידוע כאדם עשיר גדול. אולם הנה אז, באותו הדור, היו בעלי בתי החרושת הפרסיים מייצרים בגדים ושמלות למסחר בשושן הבירה, וכן היו מייצרים סחורות של בדים לחליפות ושמלות. והנה היהודים ברוב פקחותם וחכמתם היו מתחרים בהם, וכשהיו ישראל פותחים בתי חרושת לסחורות ולחליפות בגדים ושמלות, בטיב מעולה, ובצבעים מרהיבי עין, ובמחיר זול יותר, היו הלקוחות נוהרים אל בתי העסק של היהודים, ולפרסיים היתה אבטלה וצרה צרורה כי אין קונה.

מה עשה המן הרשע? ניצל את הדבר לטובתו, ופנה אל בעלי בתי החרושת והתעשיה לאמור, הבו לי תרומה חד פעמית, להביא אל אוצר המלך, ונגזור כליה על היהודים למגדול ועד קטון, ואז תוכלו לבטח למכור את סחורותיכם מבלי מתחרים נגדכם! וככה גבה מהם סכום נכבד עד שהגיע לעשרת אלפים כיכר כסף. ולכן אמר המן לאחשורוש: "אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה", שלא יאמר לו: מהיכן יש לך סכום גדול כזה לשלם לי תמורתם. לכן אמר שקיבל את הכסף בתרומה מאת עושי המלאכה.

ומיד אחר כך מה נאמר? "וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר הַיְּהוּדִים, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן, הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ". ומכאן אמרו רבותינו במדרש רבה, אחשורוש היה שונא ישראל יותר מהמן הרשע, שעוד לפני שקיבל אחשורוש משהו מהמן, כבר נתן בידו את הטבעת להשמיד את ישראל.

וכתב הגאון רבי יהונתן איבשיץ זצ"ל בספר יערות דבש, מפני מה היה אחשורוש שונא ישראל כל כך? כי המלכים הקדמונים, היו בדרך כלל סקרנים לדעת מי ישב על כסא המלכות אחריהם. ואחשורוש שאל על כך את החוזים בכוכבים (אסטרולוגים) שהיו לו, והם השיבו לו כי הם רואים שאחריו ישב יהודי על כסאו. תהה אחשורוש, מהיכן יבוא יהודי לרשת אותי? כי אז עוד לא ידע שאסתר יהודיה ובניה יהודים כמותה. לכן מאז נכנסה שנאה בלבו ליהודים, כי חשב בלבו שהיהודים ימרדו בו בחצי ימיו ויעשו מהפכה, ויגנבו ממנו את המלוכה. לכן כל ימיו בערה כאש שנאתו נגד היהודים, וכאשר בא המן עם הצעתו, נתמלא המלך שמחה, כי זה היום לו קיוה, לחסל את היהודים ובכך לשים קץ לסכנת ההפיכה.

אך כשנכנסה לפניו אסתר המלכה ואמרה לו: "כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד", נודע לאחשורוש כי אסתר יהודייה, והיהודי שעתיד למלוך אחריו ולשבת על כסאו הוא בנה דרייוש שנולד ממנה. אז נחה דעתו של המלך, ושככה שנאתו ליהודים, והפך את כל שנאתו נגד המן הרשע, וגזר אומר "תְּלֻהוּ עָלָיו".

"לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר"

פורים שמח!

שאלות ותשובות על ההלכה

האם ספרדי יוצא ידי קריאת המגילה בנוסח תמני? ט"ז אדר ב תשע"ו / 26 במרץ 2016

יוצא ידי חובה

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים – הנהגות ממרן זצ"ל

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג): "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחוד......

לקריאת ההלכה