הלכה ליום שלישי ה' תמוז תשפ"א 15 ביוני 2021

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת הרב הגדול המקובל

מהר"ר מרדכי בן רפאל אגלר זצ"ל

רבם ומנהיגם של אנוסי משהד, איראן,
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
ויהיה מליץ יושר על יוצאי חלציו
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ

הוקדש על ידי

בן נכדו הי"ו

"זכות" לתת צדקה – החלום המופלא

בהלכה הקודמת הזכרנו, כי הנביא ירמיהו ביקש מה', שכאשר הרשעים יבואו לתת צדקה, יכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים. כלומר, כספי הצדקה ילכו למטרות לא ראויות, לרמאים ומתחזים. וכך לא תהיה זכות הצדקה בידיהם של הרשעים.

לעומת זאת, אדם שיש לו זכות, מן השמים מסייעים בידו שכספי הצדקה שלו יגיעו למקומות נאמנים, שבאמת מחלקים את הכספים לצורך לומדי התורה, או לסייע לעניים, ועל האנשים הללו נאמר, "אשרי משכיל אל דל – ביום רעה, ימלטהו ה'". וכמו שנאמר "צדקה תציל ממוות".

ומעשה שהיה לפני זמן מה, כאשר מגיפת הקורונה השתוללה בארצות הברית, שאז אחד מגדולי הרבנים היקרים והחשובים בקהילה, (שעליו אומרים שהוא בקי בש"ס, ומרבים בשבחו), חלה באופן קשה ביותר, עד כדי כך שהרופאים כבר שקלו לנתקו ממכונת ההנשמה, מאחר והתייאשו לגמרי מחייו.

אולם בחסדי ה', לאחר זמן מה, אותו תלמיד חכם החל לשוב להכרתו. והנה בעודו בבית החולים, ביקש מאחד ממקורביו, ממש בשארית כוחותיו, שיעביר באופן דחוף תרומה לבית המדרש "יחוה דעת" בירושלים, בסכום כסף נכבד מאד, מתוך התחייבות שהוא יגייס את הכסף מאנשי קהילתו.

לאחר שהחלים, הודיע את טעמי הדברים ברבים, וכך סיפר:

כאשר הייתי בין החיים למוות ממש, והנה נגלה אלי בחלום מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, ובפיו תוכחת מגולה, "רבי פלוני"! "מדוע אינך עוזר לבני ולבית המדרש יחוה דעת"? לכן מיד כאשר חזרתי להכרתי, פניתי לראש בית המדרש (הגאון רבי דוד יוסף שליט"א), וביקשתי ממנו, שיעביר מיד (עוד לפני חג הפסח) לאברכים שלו את ה"בונוס" שהיו רגילים לתת להם בערב פסח, כי באותה שנה מחמת המגיפה, הודיעו מנהלי בית המדרש שלא יעבירו את הסכום המיוחד עבור החגים, אלא יעבירו מילגה רגילה לכל אברך.

ואכן על סמך דברי, העבירו לכל אברך סכום נוסף לכבוד חג הפסח, ולאט לאט, הרגשתי איך שהקדוש ברוך הוא רופא כל בשר, נותן בי כוחות מחודשים, עד ששבתי ברוך ה' לאיתני! (ומיני אז מסייע הרב הנזכר הרבה לבית מדרש זה).

מעשה אמתי נוסף היה בשנת התשס"ח, לפני כחמש עשרה שנה, בזמן שהחל המשבר הכלכלי העולמי הגדול. היה יהודי יקר נדיב לב מארגנטינה, שבא אליו אדם ישר ונאמן, על מנת לבקשו שיתרום סכום כלשהו עבור צדקה. הנדיב התבונן בדבר, והחליט להתאמץ ולהעביר עבור הצדקה הזו, סכום של חמישים אלף דולר.

תיכף התקשר לטלפון של הבנק בארצות הברית, שם היו חשבונותיו, וביקש להעביר חמישים אלף דולר מהחשבון שלו לחשבון של הצדקה. השיבו לו מהבנק, שעקב המשבר הכלכלי, הם אינם יכולים להעתר לבקשתו, ועליו להמתין מספר ימים על מנת לקבל אישור העברה. כששמע כן הנדיב, כעס מאד ואמר, כיצד יתכן הדבר? הלא הכספים הללו הם שלי ואינכם רשאים לעכב אותם ביד הבנק! מיהר וטילפן אל עורך דינו בארצות הברית, וביקש ממנו לשלוח מכתב בהול לבנק, ולחייבם להעביר את הסכום כבקשתו. ומכיון שהתרעם הנדיב על התנהלות הבנק, הוסיף, כי הוא מבקש לסגור את כל חשבונותיו בבנק, ולהעביר את כל הונו לבנק אחר.

כאשר שלח עורך הדין את מכתבו לבנק, נבהלו מאד הפקידים, ומיד העבירו את כל הונו של הנדיב לבנק אחר, כספים, מניות ועוד, הכל הועבר על פי דרישת הנדיב ועורך דינו לחשבון בבנק אחר.

יום למחרת, הודיע אותו בנק על פשיטת רגל, וכל האנשים אשר השקיעו בו את כספם, הפסידו, וידידינו הנדיב, זכה שמחשבתו הטובה לתת צדקה, הצילה אותו מהפסד עצום, והיה מעשה הצדקה שלום. ישמע החכם ויוסיף לקח. (ובהלכה הבאה נזכיר עוד מעשה דומה, שאירע בתקופה ההיא).

בהלכה הבאה, נביא את סדר העדיפות במצוות הצדקה, למי הנתינה היא מובחרת ביותר, ואיזו צדקה היא הנעלית מעל הכל.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר ללמוד תורה עם מכנסיים קצרות?
לא שאלתי איך מקובל ה' תמוז תשפ"א / 15 ביוני 2021

מותר, רק יזהר שלא יגע ברגליו בשעה שלומד.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה