הלכה ליום שלישי כ"ח אב תשפ"ו 11 באוגוסט 2026

ההלכה מוקדשת לרפואה שלמה אריכות ימים וישועות מקיפות עבור

רבקה בת מרים ומרדכי בן אסתר

ולשמירה וישועות מקיפות לכל המשפחה

הוקדש על ידי

מרדכי זבולון

תפלת שחרית בשעה מאוחרת

בהלכה הקודמת ביארנו, כי יש להתפלל תפלת שחרית בבוקר, עד סוף ארבע שעות מזריחת השמש, כך שבימים אלה, סוף זמן תפלה (בארץ ישראל) הוא בערך בשעה עשר בבוקר.

מי שהתאחר עד לאחר ארבע שעות
מי שהתאחר ולא התפלל עד שעברו ארבע שעות מזריחת החמה, אף שעשה שלא כדין, שהפסיד את זמן התפלה, בכל זאת רשאי עדיין להתפלל עד זמן "חצות היום", שהוא אמצע היום (כי "חצות" מלשון "חצי"), כעבור שש שעות מזריחת החמה, ובימים אלה בארץ ישראל זמן חצות היום הוא בערך בשעה שתים עשרה וארבעים וחמש דקות לפני הצהרים, (12:45).

אולם לכתחילה אסור להמתין עד שעה מאוחרת כל כך להתפלל שחרית, אלא יש לדקדק ולהתפלל תמיד בתוך ארבע שעות מזריחת החמה. ויש אומרים שאם נשתהה עד אחר ארבע שעות בכוונה (במזיד), אף שרשאי להתפלל עד חצות היום, לא יתפלל אלא בתנאי "נדבה", שיאמר, שאם הוא רשאי עוד להתפלל, הרי תפלתו תהיה לשם תפלת שחרית, ואם אינו רשאי להתפלל, תהיה זו תפלת נדבה.

תפלת שחרית אחר חצות היום
אם עבר זמן חצות היום, שוב אינו רשאי להתפלל שחרית. ואם היה הדבר בשוגג או באונס גמור, עליו להתפלל תפלת תשלומין, כלומר להתפלל פעמיים תפלת מנחה, פעם ראשונה בתורת תפלת מנחה, ומיד לאחריה לעמוד שוב ולהתפלל תפלת העמידה לשם תפלת תשלומין של שחרית. ואף על פי שמייד בסמוך לחצות היום, עדיין לא הגיע זמן תפלת מנחה, עד שתעבור חצי שעה נוספת, מכל מקום, אין להתפלל תפלת שחרית אחר חצות היום, אפילו בסמוך ממש לחצות.

תפלת נשים אחר חצות היום
ביארנו כבר בכמה הזדמנויות, כי למנהגינו, הנשים חייבות בכל יום רק בתפלה אחת מן הדין. ותפלה זו תהיה, או תפלת שחרית, או מנחה, או ערבית, כפי שתרצה. והנה, אחר חצות היום, אסור להתפלל תפלת שחרית, וכמו כן, אסור להתפלל תפלת מנחה, עד שתעבור עוד חצי שעה. ולכן יש להסתפק, אם אשה יכולה להתפלל בשעה כזו שאינה שייכת לא לתפלת שחרית ולא לתפלת מנחה, שלכאורה מכיון שאין האשה מחוייבת אלא בתפלה אחת, תהיה זו איזו תפלה שתהיה, והיא רשאית להתפלל אף בשעה זו. ולהלכה שאלנו על כך את מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, והוא השיב לנו, שאשה אינה יכולה להתפלל את תפלתה בשעה כזו, מכיון שסוף סוף, היא מחוייבת בתפלה אחת כתקנת חכמים, שתהיה או שחרית או מנחה או ערבית, אבל לא תפלה בזמן שאינו שייך לא לשחרית ולא למנחה.

ולסיכום: יש להתפלל שחרית תוך ארבע שעות מזמן זריחת החמה. ובדיעבד, אם התאחר ולא התפלל, רשאי להתפלל עד זמן חצות היום. ואין חילוק בין אנשים לנשים בענין זה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אישה הנוהגת להתפלל בכל יום תפילת שחרית. האם בשבת יכולה לאכול ולשתות לפני התפילה ללא קידוש? או שמא חייבת לקדש גם לפני התפילה כדי לאכול?. תודה רבה רבה ה' ניסן תשפ"ג / 27 במרץ 2023

נשים שרגילות להתפלל בכל שבת שחרית ומוסף, אף הן רשאיות לשתות קפה או תה בבוקר לפני התפלה, ולאחר מכן יעשו קידוש על היין. (וראה בחזון עובדיה ח"ב עמוד קסז).

מה הכוונה שנשים חייבות בתפילה אחת ביום, את כל התפילה או רק תפילת עמידה? ד' אייר תשע"ז / 30 באפריל 2017

הכוונה לתפלת העמידה. וכל השאר הוא ממדת חסידות.

מי שהתפלל שחרית בזמנה, לפני סוף ארבע שעות, אולם דילג על הקורבנות וכדו',האם רשאי להשלימם אף אחר חצות?​ י' אדר תשע"ו / 19 בפברואר 2016

רשאי להשלים אחר חצות, אולם מעיקר המנהג, אם בטל זמנו בטל קרבנו, ומסתבר שאין כל כך טעם בהשלמת הקרבנות אחר חצות היום

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה