הלכה ליום שני כ"ה סיון תשס"ז 11 ביוני 2007

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרים בת ריקה ע"ה

הוקדש על ידי

נכדה יעקב

דין קריאת ספר בשבת לאור החשמל

בהלכה הקודמת ביארנו שגזרו רבותינו שאסור לקרוא בשבת בספר לאור נרות, מפני שחששו רבותינו שמא יטעה אדם ויטה את השמן על צידו ויכשל באיסור תורה. וכמו כן ביארנו שאף במקום שלא שייך כל כך חשש זה, וכגון בנרות המצויים בזמנינו, גם כן אין לקרוא בשבת לאור נרות אלו לפי שאף הן בכלל הגזירה שלא לקרוא לאור הנר.

ומכאן דנו פוסקי הדורות לענין מנורות חשמל שבזמנינו, האם גם עליהן גזרו חכמים שלא לקרוא לאורן, או שעליהן לא חלה גזירה זו ומותר לקרוא לאורן. ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א בספרו שו"ת יחוה דעת, העלה להקל בזה מפני שבמנורת חשמל לא שייכת בכלל גזירה זו שמא יטה את הנר. ואף על פי שיש מי שחשב להחמיר בזה, לפי שאף במנורת חשמל שייך על כל פנים לחוש שמא יכבה את המנורה כדרכו לאחר לימודו, ויכשל באיסור כיבוי בשבת, מכל מקום מרן הרב שליט"א דחה את דבריו בשתי ידיים, מפני שחשש זה שמא יכבה את המנורה אחר לימודו אינו דומה כלל לגזירת חכמינו שחששו שמא יכשל באיסור מבעיר, וכאן איו זה איסור מבעיר אלא איסור כיבוי שלא נכלל כגזירת חכמינו, וכל דבר שלא גזרו עליו רבותינו חכמי התלמוד, אין אנו רשאים להוסיף בו גזירה מדעתינו. והוסיף בזה עוד נימוק נוסף שלא נוכל להרחיב בו כעת.

לפיכך מותר ללמוד או לקרוא לאור נורות של חשמל בליל שבת, אבל לאור נרות רגילים של אש, אסור לקרוא בליל שבת. וכן מסקנת עוד רבים מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.

ולאחר שפרסם מרן הרב שליט"א את פסקו בענין זה (בשנת תש"מ), נשאל אודות מנורות חשמל שהחלו להיות נפוצות אז, אשר ניתן לשנות בהן את מדת האור על ידי סיבוב המתג, האם גם במנורות אלו יש להקל לקרוא לאורן בליל שבת, או שיש להחמיר בזה, שהרי בנרות אלו שייך לכאורה היטב החשש "שמא יטה את הנר להגביר את אורו". ובתוך דבריו הביא מרן הרב שליט"א כמה סברות בנדון זה, ובכללן כתב סברא להקל בזה, מפני שהחשש שמא יגביר אדם את זרם החשמל להרבות את האור, אינו דומה לחשש שמא יגע בנר עצמו להרבות אורו, אלא דומה יותר לחשש שמא יוסיף שמן בנר בכדי להוסיף באורו, וזהו דבר חדש שלא מצאנו שגזרו בו רבותינו. ואף על פי שלמעשה החששות קרובים מאד, מכל מקום כבר ביארנו שכל דבר שלא גזרו בו חכמי התלמוד במפורש, אין לנו להוסיף ולחדש גזירות מדעתינו.

אלא שלמעשה כתב שאף שיש להקל מעיקר הדין אף בקריאה לאור מנורות כאלו, מכל מקום לכתחילה נכון שיכתוב מערב שבת על פתק נייר באותיות גדולות "שבת", ויניחנו סמוך למתג החשמל, כדי שאם יבא להגביר את האור, יזכור מיד וימנע מחילול שבת. וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים.

בהלכה הבאה נסכם עוד פרטי דינים בעניננו

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה